חלק 21

217 8 1
                                    

נקודת מבט אגם
התעוררתי ב13.אין לי כוח ללכת לבית ספר גם היום.התארגנתי ולבשתי

הבנות אמרו לי שלך לים נעשה ריצה לנקות את המחשבות שלי,יש יותר מידי בזמן האחרון

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

הבנות אמרו לי שלך לים נעשה ריצה לנקות את המחשבות שלי,יש יותר מידי בזמן האחרון.
הן הגיעו אליי
״איזה שווה את אגם יכלבה״ עדי אמרה לי ואמרתי לה ״איזה שווה ואיזה נעליים כל הזמן הזה אני רק טוחנת גלידות״ ומאי אמרה ״הכי שווה שיש״ וחייכתי,המחמאות הקטנות האלה,כמה הן יכולות לעשות.
נקודת מבט רואי
התעוררתי,ואמא נכנסה לי לחדר
״רואי כפרה מה קורה?״ היא שאלה ואמרתי ״הכל טוב״ והיא אמרה ״אני רואה שלא הכל טוב,אתה יכול לספר לי הכל אני אמא שלך,קרה משהו עם אגם?״
והתחלתי לספר לה הכל,אבל באמת הכל.בסופו של דבר היא אמא שלי ואני גם צריך לפרוק את זה,לא הספיק לי רק עם יניר ועומרי.
״נסיך שלי הכל יהיה בסדר,אולי תדבר איתה?שתדע לפחות,תפרד ממנה יפה״ היא אמרה,לאמא שלי יש את הלב הכי גדול שאני מכיר ואני כל כך אוהב אותה ומעריך אותה.״אני אראה כבר מה אני אעשה״ אמרתי ונישקתי את ראשה,״אני אוהבת אותך חיים שלי ותדע שאני תמיד פה בשבילך״ ואמרתי לה ״גם אני אמא,תודה על הכל״

יניר ועומרי הגיעו והם אמרו שאני אבוא איתם לים איזה משהו כזה לא כל כך הקשבתי כי אני לא אלך גם ככה.
״נו רואי תתארגן״ יניר אמר ואמרתי ״אני לא הולך לשום ים עזבו אותי״ ועומרי אמר ״תאמין לי שזה יעשה לך רק טוב לשחרר קצת,ובחייאת כמה זמן אתה יכול להיות בחדר הזה כבר״ הוא באמת צודק.
״יאללה תתארגן,חצי שעה ונחזור״ והתארגנתי,אין לי כוח לריב איתם.
נקודת מבט אגם
״וואי אני גמורה״ אמרתי וישבנו בים
רצנו חצי שעה,אומנם קצת אבל מרגיש מלא רצנו מהר אני גמורה.
״איזה קשה זה מה זה החרא הזה״ מאי אמרה ועדי אמרה ״נשבעת מה זה אני מתעלפת״ והסכמתי.
המשכנו לשבת וראיתי 3 בנים מרחוק באים לכיון שלנו,פאק מה עכשיו. מה זה יניר?עומרי? מה הם עושים פה.
גם רואי שם,נפל לי הלב,יותר מידי זמן לא ראיתי אותו.אני בשוק,הוא לא זיהה אותי עוד.
״כלבות״ אמרתי ועדי אמרה ״זה לטובתך תזכרי״ ומאי אמרה ״את עוד תודי לנו חיים שלי״ והנהנתי.
כן זה הם אני בשוק,רואי נראה גמור גם כמוני.
הם התקרבו ורואי קלט אותי ושמעתי אותו אומר להם ׳נו מה אתם רציניים,ידעתי שזה מה שתעשו׳ והם התעלמו. יניר התקדם אליי ועומרי נשאר עם רואי.
״למה לעשות את זה יניר חיים שלי?״ שאלתי אותו והוא אמר ״תזרמי,אגם את צריכה להבין שבסוף זה יקרה ואתם חייבים לדבר״ ואמרתי ״כולכם אומרים לי את זה אבל אתה יודע שזה קשה,תבינו אותי בבקשה״ ויניר אמר ״את רצינית?מי אנחנו שלא נסים אותך את החברה הכי טובה של כולנו פה ובאמת שאנחנו שרופים עליך,פעם אחת בחיים שלך אל תחשבי שאנחנו לרעתך״ ואמרתי ״אני לא חושבת שאתם לרעתי בחיים,פשוט הכל בסדר אנחנו נדבר אין מה ללחוץ עלינו״ והוא אמר ״טוב עד שהבאנו אותו עכשיו נגיד לו ללכת?״ בכוונה הוא דופק לי מצפון, הוא קלט ששמתי לב וצחק ״מטומטם״ אמרתי והוא אמר ״מה זה מה אמרת״ ואמרתי ״שאתה מטומטם זה מה שאמרתי״ והוא חיבק אותי.

אוקיי,אני ורואי הולכים לדבר,זה קורה.
אחרי שבועיים וקצת כבר לא הייתי בטוחה שזה יקרה.
————————————
פרק קצר אבל מקווה שאהבתן💘
בקרוב יצא ההמשךךך

חברים משותפיםWhere stories live. Discover now