פרסי:
היום הם באים לאסוף אותי ואת חברים שלי, אני הייתי מאורגן עם התיק והמזוודות שבה שמנו את הדברים שלנו, אני ארגנתי לבד את כל הדברים שלנו! בעיקר בגלל שאנבת' נשארה ערה איתי כד מאוחר. אני סידרתי את התיקים בזמן שהיא למדה 'קצת' על המקום שהלכנו וכשהיא סיימה, היא הוסיפה קצת דברים שהיא אמרה שהם 'יהיו שימושיים' כגון המחשב שלה, שעבדה עליו עד כה, את הספריי מיסט (הייתי שואל- מי צריך את זה? אבל הניסיון שלי מוביל אותי לכך שאנבת' תמיד צודקת. היא חכמה בצורה מפחידה) ועוד כמה דברים.
אז פייפר, ליאו, קליפסו, הייזל, פרנק וג'ייסון באו בצהריים בשעה שתיים וחצי ואכלנו, ארוחת צהריים בחדר אוכל שלנו, כי היא אהבה אותו ממש ובשעה שתיים וחצי בצהריים ויל בא עם ניקו וקלאריס בגלל שניקו קם מאוחר (קלאריס אמרה שהיא לא יכולה לסבול אותנו בלעדיהם, באמת יש לה פינה חמה בלב לניקו), ואחרי שסיימנו לאכול הלכנו לבית של ההורים שלי ואסטל.
שנה אחרי שאסטל נולדה, מצאנו מקום שנוכל להקים מקום לחצויים ביער, אז עשינו את זה.
כירון עזר לנו להקים בתים קרובים למחנה בחסות מחנה החצויים כדי לתת לחצויים ללמוד ולהתמסד, כמו במחנה רומא.
בני תמותה רואים את זה כאתר טיולים, מפלצות לא יכולות להיכנס(האלה ששונאות חצויין
ראו שהיו כאן חצויים כי היה שמה ערפול. אבל אף אחד לא רצה לחיות שמה אז אנחנו לקחנו, והפכנו את המקום הזה למקום ממש נחמד יחסית.
אני לא יכול שלא להתגעגע להורים שלי כי אנחנו כל שבת או כל אמצע שבוע באים לאכל אצלם ולוקחים כמה עוגיות(חכמולוגית: פרסי... אני מזהירה אותך) אוקיי, אוקיי, אני לוקח חבילת עוגיות לבית שלנו, יש לנו הכל, הקומה הראשונה חדר אוכל משותף עם מין מקומות כאלה לשבת ולדבר כולם, את החדר משחקים לילדים אנחנו נבנה וחדר כושר כבר יש לנו, כי אנחנו מתכננים להמשיך לחיות כאן כולנו, יש חדרים לנו ויש חדר של תאליה וריינה לכל פעם שהן באות.
יש מן שכבה שמגנה עלינו ממפלצות בזכות הייזל, אבא שלי, זאוס, אפולו, האדס/ פלוטו, מארס והפייסטוס, אז בקיצור ירדנו כולנו לבית של אמא שלי, ושאמא שלי הייתה שניה, אני חוזר, שניה מלהביא לי את העוגיות של השבוע (היא אמרה לי שהיא תשלח ינשוף עם האוכל שבוע הבא, אבל זה לא מנחם) דפקו בדלת, אלה היו שוב הם, רק שהפעם הארי הרגיש מאויים, ליאו הסתכל עליו ואמר "למה הילד החמדמד הזה מעוצבן כמו הרמ במחזור?" וכולנו צחקנו כי הכרנו את הרמיוני, בת הקטה כי היא הבת דודה שהוא הכי אהב אי פעם, אמרו שהיא ניסתה לשכנע אותו להצטרף לנסיון בריחה שלו אבל הוא לא הסכים כי הוא פחד עליה... זה סיפור ארוך, אבל ליאו ראה את סיריוס
"אתה באמת השארת ממישהוא רק אצבע?" ליאו שאל
"ליאו!" קליפסו חבטה בו, "זה לא מנומס!"
"לא זה בסדר" סריוס אמר"זה לא נכון, הבן אדם הזה פוצץ את כל הרחוב, הפך את עצמו לעכבר והיה אצל אחד מהחברים של הארי, רון בבית 13 שנים עד שברחתי מהכלא וניסיתי לרצוח אותו, גם בפעם הזו זה לא עבד וסיכנתי את החיים שלי, הייתי שנה במנוסה, ומהקיץ אני בבית הישן של ההורים שלי" "מבין/נה אותך אחי" אמרנו בהזדהות "אני יודע" סריוס אמר והארי הסתכל עלינו בהתלבטות אם לבטוח בנו או לא, אני חושב שהוא בחר לחשוד אבל לא יותר מידיי, זה מזל, סיריוס אמר לנו "אני מצטער שאני חושד בכם ואני מבין אתכם, אבל אני צריך שתראו לי את הידיים שלכם" " סיריוס למה אתה רוצה לראות לנו את הידיים?" פייפר שאלה אותו בדיבור הקסמה " אני רוצה לדעת בוודעות שאתם לא אוכלי מוות, אני רוצה לבטוח בכם, אבל אם אני לא אדע אני אם להאמין לכם או לא" הוא אמר בכנות, אוקיי, הוא נחמד. אחרי שהוא דיבר סיריוס הסתכל עלינו במבט מבולבל כאילו הוא אומר 'למה אמרתי את זה?' ואז הוא הבין ועשה כזה 'אה' עם הראש
"בסדר אנחנו נראה לך" ג'ייסון אמר
כולנו הראנו לו את הידיים שלנו והוא שאל " למה לחלק מכם יש קעקוע מוזר על היד?" "זה סיפור ארוך" ענינו לו והארי שתק, אבל יש לי תחושה שהוא חושד.
דמבלדור אמר "בואו תחזיקו בי אני מתעתק" לא שאלנו שאלות וכל אחד תפס ביד של השני.
אני חושב שהארי ניסה להסתכל על הידיים שלנו אבל כשניסיתי לתפוס את מבטו לא הצלחתי לראות אותו והייתה לי תחושה שגם הוא לא ראה אותנו, אולי את הייזל כי היא תפסה את ידו, פתאום היינו באיזור לונדון ודמבלדור אמר לנו "קראו את הפתק, אבל בשקט" מוזר
"פרופסור" אמרה החכמולוגית שלי "אנחנו דילסקטים" היא אמרה, "אה נכון! שחכתי מהעינין הזה" דמבלדור מלמל משהוא והכתב השתנה ליוונית. מלמלתי *"כיכר גרימולד מספר 12" פתאום הופיע מולנו בית מהלבנים, נכנסנו ולא היה מישהוא צעק "הם כאן!" ופתאום חמישה ראשים ג'ינגיים הופיעו ואישה נמוכה וחמודהה אמרה "בואו אני אכיר לכם את כולם! אלה-" "היי אני פרד" קטע אותההימני "ואני ג'ורג'" אמר השמאלי "היי ג'ורג'" אמרתי והושטתי את ידי אל הימני "והיי פרד" הושטתי את ידי השניה לשמאלי "עוד פעם" הם שאלו "עוד פעם מה?" הילד הגבוהה עם הלכלוך באף שאל בחשדנות "עוד פעם שמישהוא יודע להבחין, זה כבר מעצבן, איך אתם מצליחים? אוליי איבדנו את הקסם?" "לא, זה פשוט שאני כל כך טוב" השתחצנתי "אז כמו שהבנתם זה הבן השישי שלי רון וזו ג'יני, הבת הכי קטנה שלי וברור איך אני יכולה לשכוח את הידידה של הבן שלי הרמיוני" ומאחורה יוצאת הרמיוני, בת הדודה של ליאו.
* כשהכתב נטוי ומודגש ככה זה אומר שהם מדברים ביווניות/ לטינית (תודה).
טאם, טאם- טאם הפרק הבא יהיה ביום שלישי בעז"ה, אוהבת🧡💙.
דרך אגב תראו את הטריילר! אני כל כך מתרגשתתתתתת
ויש ספר חדש שאני מוציאה אני יכולה לעשות אותו המשך לספר הזה או סתם ספר, מה לעשות?
YOU ARE READING
הארי פוטר ופרסי ג'קסון, בן פוסידון, מושיע האלים ונכד וולדמורט
Fantasyאני לא טובה בתקציר אבל.... פרסי אחרי כל הסדרות- פרסי ג'קסון, גיבורי האולימפוס, גורלו של אפולו ומגנס צ'ייס והארי בשנה החמישית. מה שגם ג'ייסון לא מת, או נפרד מפייפר. מקווה שתהנו
