הארי פוטר ופרסי ג'קסון, בן פוסידון, מושיע האלים ונכד וולדמורט

פרק 5

נ.מ הארי

"אתה היית הילד בן 12 שהואשם בפיצוץ אוטובוס?" שאלתי בעצבנות "כן, זה אני" הוא ענה, לא יכולתי לשמוע את ההמשך כי ההייתי עצבני בטרוף, אוף, כל פעם שאני מעריץ מישהוא אני מגלה משהוא מאכזב עליו אין אני שונא את המציאות, דמבלדור התחיל "מר פרסאו-" "בבקשה תקרא לי פרסי אני שונא שקוראים לי בשם המלא שלי" ענה פרסי ,איך הוא מעז לקטוע את פרופסור דמבלדור! אבל הפרופסור חייך ואמר "טוב, מר פרסי ג'קסון, אני דמבלדור" הוא אמר ועצר לשנייה, ובשנייה הזאת פרסי היה המום ואז פרץ בצחוק "קוראים-*צחוק*-לך-*צחוק*פעמון-דלת-טיפש?" הוא אמר את הפעמון-דלת-טיפש בנשימה והמשיך לצחוק הילדה המפחידה (הוא ידע שקוראים לה אנבת, פשוט כינה אותה ככה) חייכה, כאילו חיוך אמיתי, סאלי אמרה "מספיק פרסי, תן לו להמשיך" אבל היא חייכה גם, דמבלדור המשיך "אני דמבלדור והוא הארי פוטר" אמר והצביע עלי "ואנחנו רוצים להזמין אותך לבית הספר שלנו" פרסי, אנבת', וסאלי נראו המומים "שנקרא הוגוורטס" ובשלב הזה הם התפקעו מצחוק "אתה מודע לכך של'בית ספר' שלך קוראים יבלות חזיר, נכון?" פרסי שאל אותו שנרגע , והוא היה האחרון, אני הייתי המום, סיריוס נראה כאילו ידע את זה וזה כל פעם נותן לו חיוך מחדש. פתאום פרסי שאל "רגע, אתם לא עובדים עלי?" "לא פרסי, אנחנו לא עובדים עליך, ואנחנו רוצים שתבוא, הייתה תקופה רעה, הקוסם שעשה את המלחמה רצה  לחבל בנבואה" "לא היה סיכוי" פרסי מלמל, איך הוא ידע?"כן פרסי, אבל הוא הרג הרבה אנשים, בינם את ההורים של הנבחר, הוא הרג את הוריו, והוא ניסה להרוג את הילד שעליו הנבואה שאולי יביס אותו אבל התפוגג בניסיון" "עכשיו הבנתי למה אתה שונא אותי" פרסי פנה אלי "אתה הילד, אבל אני לא סבא שלי" "עוד נראה" מלמלתי לעצמי "שמעתי" הוא אמר "איזה מעצבן" מלמלתי יותר בשקט "גם את זה" הוא אמר "אוך" אמרתי "פרסי, אנבת אני צריך לדבר איתכם בפרטיות, גם עם סאלי" דמבלדו אמר, מוזר למה שהוא יצטרך לדבר איתם?

סיימתי עוד פרק, אני מקווה שיהיה עוד יום חמישי, דרך אגב, סיריוס לא האמין שהוא שמע שפרסי הוא הנכד שלו, כי הוא היה במחנה החצויים בשנה ה4 של הארי. אנבת, ליאו, פייפר וג'ייסון ראו אותו אבל לא זוכרים אותו כי שנייה אחרי זה הם טסו בספינה המעופפת לחפש את פרסי.

בייי