🌟My normal life 🌟💜

האחים

נקודת מבט הוסק:
״גואנגקוק!עכשיו!״ שמעתי את המלאך שלי צורח ואז הבנתי שזאת מילת קוד שלהם גימין יצליח לברוח אבל קוקי,לא ״הובי כו-אב ל-י״ הוא לחש לי וקבר את הראש שלו בחזה שלי ״אל תדאג מוצ׳י קטן שלי הוא ישלם על זה״ ״יא בן זונה תשחרר לי את הילד!״ טאהיונג צרח והזיז את באנגצאן מקוקי והביא אותו מאחורי הגב שלו והחזיק אותו חזק ״טאהיונג״ החרא לחש ותוך שנייה הם התחילו לריב מכות נתתי את צימי לנאמגון וגין שהחזיקו את קוקי שבוכה ורועד כדי להפריד בניהם למרות שרציתי שטאה יפרק לו את הצורה ואותו דבר יונגי
״היי טאה תרגע גואנגקוק מפחד זה לא יעזור אם תרביץ זה יעזור אם תלך להיות איתו״ אמרתי לו ותוך שנייה הוא עזב והלך לקוקי הרועד והמפוחד
״אל תדאג חיים שלי הוא לא יפגע בך שוב״ הוא אמר לו ״ואתה יבן זונה אתה עוד תשמע מאיתנו״
והוא צדק בכול מילה הוא באמת ישמע וישלם
״גם אתם או יותר נכון התינוקות שלכם״ ובאותו רגע טאהיונג איבד את זה ראיתי את זה וישר החזקתי אותו ואמרתי לו ״בשביל קוקי״ אמרתי לו והוא יסתכל על גואנגקוק שעדיין רועד ונאנח ״עשית את העבודה במקומי כול הכבוד אח קטן״
שמענו את גואנגסו אומר ״הא מה אתם מופתעים כן הוא אחי הקטן יצא כמוני לא?״ הוא אמר והתקדם לעבר גואנגקוק החזקתי את טאה יותר חזק שלא השתחרר ״או הזונה הקטן ישן״ ״טאהיונג דיי תנשום אל תעשה רעש תזכור שהבייבי הקטן שלך ישן שם ביידים של שתיהן מהחבורה הכול בסדר נאמגון ואומה לא יתנו לא לעשות כלום״ ״הובי אני כול כך מתאפק!״ בהא אמר לי והרגשתי שהוא  בוכה ״או מה קרה הבייבי שלך הוא הנקודת חולשה שלך הא?״ באנגצאן אמר לו ״יא חתיכת בן זונה תדבר שוב פעם עליו או על אחד מהם אתה מת שמעת אותי!״ הוא יצליח להשתחרר מהאחיזה שלי והוא יצמיד את באנגצאן לקיר שהוא תופס לו בגרון אבל הוא אמר את זה בשקט כדי לא להעיר את קוקו ״עזוב אותם בוא נלך״ גואנגסו אמר
״הא ואחר כך אל תתפלאו אם תמצאו את שתי הזונות האלו שוכבים על הרצפה עם דם״ הוא אמר ויצא ״צים צים אתה בסדר חיים שלי?״
״הו-בי בבקש-ה א-ל תתן לו לעש-ות את זה לקו-קי״ הוא אמר והרגשתי את הלב שלי מחמם אחרי כול זה הוא עדיין שומר עליו ״אל תדאג גם בך הוא לא יגע חיים שלי טוב?״ ״טוב תו-דה הוסקי אני אוהב אות-ך״ ״גם אני גם אני״ ״טאה?״ גימין שאל אותו ״ממ?״ ״אתה יכול לשמור לי עליו בבקשה״ ״ברור צימי הוא הדבר הכי חשוב לי בחיים , אל תבכה אני וכולם לא ניתן להם לעשות לכם את זה בחיים לא״ ״הא טאה קח את קוקי״
אפה אמר לו כי קוקי נמצא אל היידים של אומה כמו תינוק קטנטן טוב לא כמו הוא פשוט קטני כול כך היי אבל אל תחשבו צימי שלי הרבה יותר חמוד ״הא נכון תביא לי אותו״ ״אל תד-אג יפ-ה שלי אני לא יתן לו לעשות את זה אף אחד לא יגע בך ארנבוני שלי״ טאהיונג אמר ובכה בצד עם גואנגקוק בידיים שלו
״אני יגן עלייך גם אם זה תלוי בחיים שלי , באני שלי אני אוהב אותך כול כך , אתה לא מבין עד כמה״
כולנו יזלנו דמעה מהרגע הזה ״טוב אז רוצים נלך קצת לספסלים?״ ניסיתי לשנות אווירה ״סבבה בואו״ הלכנו לכיון הספסלים וישבנו ודיברנו
נקודת מבט טאהיונג:
המלאך הקטן שלי ביידים שלי אין יותר רגוע ממני עכשיו כשהוא ביידים שלי אני הבן אדם הכי רגוע בעולם הנשימות הקטנטנות שלו כול כך נעימות לי והאף הקטן הזה אני לא יכול הוא עובר את שיא החמידות
״עדיין ישן?״ יונגי שאל
״סתום הוא הבייבי הקטן שלי הוא צריך לישון הרבה
״ממ״ שמעתי מהשפתיים שלו
״ממ״ הוא קיבץ את בעינים שלו וירדו לו דמעות מתוך שינה עד שהוא יתחיל לזוז
״דיי תעזוב אותי בבקשה לא עשיתי כלום!״ ״היי קוקי גואנגקוקי קום יפה שלי זה חלום אני כאן איתך קום קום ״מה קרה כא-ן?״ ״קוקי אתה בכית וזזת והרבצת לאוויר״ ״אני לא רוצ-ה לדבר על ז-ה״ ״תספר לנו אנחנו רק רוצים לעזור לך ״ ג'ין בא והתכופף עליו כמו שמתכופפים לילד קטן
״גואנ-גס-ו הוא״
״גואנגסו מה?״ שאלתי אותו
״הוא ניסו לאנוס או-תי״
הוא אמר ויתפרק לי על החזה. אני פשוט לא מאמין
״לא לא קוקי לא לבכות יפה שלי לא לבכות אני לא יתן לו״
״קוקי אל תדאג יפה של אומה שלך אני ואפה וכולם לא ניתן להם טוב?״ ״טו-ב תודה אומה, תודה טאהטאה״
״בוא תתן לי חיבוק״ ג'ין אמר וגואנגקוק קפץ עליו בחיבוק ״קדימה חברה יאללה בואו נחזור לכיתה!״
הוסק אמר וכולנו התחלנו ללכת
אני לא יתן לזוג האחים האלה לגעת בהם שוב!
הם ישלמו על זה כול כך