נקודת מבט גואנגקוק: ״קוקי קום נחתנו״ ״ממ לא רוצה באלי להמשיך לישון״ ״נו קוק אתה לא רוצה לראות את טאה?״ ״אני כן הנה אני קם״ אמרתי לו וקמתי מהכיסא אני לא מאמין שאני הולך לראות את טאה! לקחנו את המזוודות ועלינו על מונית נאמגון היונג אמר משהו לנהג שלא הבנתי ואז הוא יסתכל אליי המילה היחידה שהבנתי היא בויפרנד ״קוקי ... הוא שאל אם יש לך חבר״ ״מה לעזאזל!״ כמעט צעקתי אליו ״היי גון תרגע!״ ״סליחה היונג״ אמרתי השפלתי את הראש התחילו להבצר לי דמעות בעיינים אז גימין לחש לי באוזן ״אל תדאג הוא לא התכוון אני מבטיח ארנבי״ ״אוקיי תודה צימי״ ירדנו במלון ונאמגון כמובן הוביל, ״אנחנו בקומה הכי גבוה, גיני אתה איתי וקוקי וגימיני אתם ביחד ״ ״אוקיי אין בעיה״ עלינו לחדר ״קוקי אתה מתרגש?״ ״כן מאוד מתי יוצאים?״ ״עכשיו״ הוא אמר וזרק אליי את הגקט וחייכתי אליו ״אתם באים?!״ ״כן!!!!״ צעקתי מהשירותים ויצאנו לדרך (אחרי שהם יגיעו כי לכותבת שלכם אין כוח😂😇) ״היי שלום אנחנו חברים של קים טאהיונג מין יונגי״ ״או זה אתם נעים מאוד״ המזכירה אמרה ״טוב אז מה התוכנית שלכם?״ ״אנחנו רוצים להיכנס בתור תלמידים חדשים לכיתה ואז להפתיע אותם, זה אפשרי?״ ג'ין אמר ״כן בטח!״ היא ענתה וחייכתי חיוך גדול ״טוב אז אני יעדכן את המורה בינתים תחכו בחוץ״ היא אמרה קדנו קידה ויצאנו ״וואו הנה עשינו עוד צעד קוקי גימיני מתרגשים?!״ ״אני לא יכול לנשום!״ גימין אמר וצחקנו איתו ״טוב חברים אתם יכולים ללכת עדכנתי אותה , הם בכיתה****״ ״אוקיי תודה לך״ יצאנו לכיון הכיתה ושמנו את הכובע על הראש ג'ין דפק בדלת וחייך עלינו ״או היי אתם התלמידים החדשים?״ היא אמרה ונאמגון הנהנן היא קרצה לנו וחייכנו ״טוב אז תלמידים יש לנו ארבעה תלמידים חדשים בכיתה אני מקווה שתקבלו אותם יפה , אתם רוצים להציג את עצמכם?״ היא שאלה ואז הרמנו את הראש וטאה החיוך שהיה לו על הפנים שהוא ראה אותי ״גואנגקוק!״ הוא צעק קם מהכיסא וקפץ אליי ״קוקי אתה באמת כאן?״ ״כן טאה אני כאן כאן איתך!!״ ״א-״ הוא לא יכל לדבר מרוב אושר יונגי התחבק עם נאמגין והובי וגימין התחבקו ביחד ״טאה התגעגעתי אלייך כול כך״ ״גם אני חיים שלי גם אני״ נקודת מבט טאה: ״טאה אכלת משהו?״ יונגי שאל אותי ״לא למה?״ ״תגיד לי אתה חייב להפסיק!! אתה לא מבין שזה רע בשבילך!״ הובי צרח אליי כי בזמן האחרון אני לא שותה ולא אוכל , אני פשוט לא יכול בלעדיו נכנסתי לדיכאון . יצאו לי דמעות מעיינים כשהוא צרח אליי ״טאה?״ ״אתה בוכה?״ הובי אמר וחיבק אותי ״אני מצטער טאה , אני רק דואג לך.״ ״הכול טוב הובי פשוט פשו-״ ״שש אל תדאג אני יודע אני יודע״ ״טוב בואו לכיתה״ יונגי אמר והלכנו לכיתה. נכנסו לכיתה הוצאנו מחברות ״נמאס לי מבית ספר כבר!״ הובי לחש לי וצחקנו אין הוא הדבר שלא משנה מה תמיד הוא יצחיק אותי ״טוב אז תלמידים! מגיעים אלינו ארבעה בנים חדשים אני מקווה שתתייחסו אליהם יפה!״ היא אמרה בשמחה. זאת המורה האוהבה עלינו היא מתנהגת כמו ילדה כזאת אז אנחנו אוהבים אותה , היא מלמדת אותנו בצורה כיפית כול כך!. וואו אבל למה הגקט הזה מוכר לי כול כך ״טוב אתם רוצים להציג את עצמכם?״ הם הרימו את הראש ובחיים לא ציפיתי למה שראיתי גואנגקוק הבאני הקטן שלי עומד מולי עם הגקט שהבאתי לו לפני שטסנו עם חיוך קטן ומתוק ״גואנגקוק״ צעקתי וקמתי אליו חיבקתי אותו כול כך חזק שפחדתי שהוא יעזוב אותי ״קוקי אתה באמת כן?״ ״כן טאה אני כאן איתך!״ ״א-״ לא הצלחתי לדבר מרוב האושר שהיה לי בגוף ״טאה התגעגעתי אלייך כול כך!״ הוא לחש לי בבכי ״גם אני חיים שלי גם אני״ אמרתי לו בבכי ״טוב אתם יכולים משחוררים היום מהשיעור יום טוב!״ המורה אמרה וקרצה לנו ״תודה המורה״ אמרתי בלי קול היא אמרה וכולם יצאו החוצה
אוייי תודה לאל הם נפגשו כמה חיכיתי לזהה😂😂🫠😂
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
