🌟My normal life 🌟💜

הוא חזר

נקודת מבט גואנגקוק:
״באני קום יש בית ספר״ ״ממ לא באלי״ אמרתי והמשכתי לחפור את הראש בחזה של טאה
״אתה רוצה שאני יקרא לגימין?״ ״לא!!!! הנה אני קם״ אני יעשה הכול אבל הכול שגימין לא יעיר אותי בבוקר
נקודת מבט טאהיונג:
״אני קם״ המלאך הקטן שלי אמר הוא כזה מתוק בבוקר עם השיער שלו על העיינים החומות והחמודות שלו אך אני משתגע ,
הוא ירים את הידיים קדימה רומז לי להרים אותו ״או בייבי שלי״ הרמתי אותו ומתוך אינסטינקט הוא כרך את הרגליים שלו סביב המותניים שלי וכנ״ל על הצוואר שלי. אחרי שהלכתי לבחור בגדים לבייבי שלי הרגשתי נשימות קטנות על הצוואר ״היי קוקי לא לישוני״ אמרתי לו כמו שאבא אומר לתינוק שלו ״ממ באלי לישוני אלייך טאהטאה״ ״אבל יש בית ספר קדימה שמעתי שהיום מותר לשבת איפה שאתם רוצים״  ״מה!? באמת אני רוצה לשבת ליד צים צים!״ ״אז אם אתה רוצה תתחיל להתארגן
״או.קיי״
כעבור עשר דקות*
״ילדים בואו לאכול!״ שמעתי את ג'ין צועק ״אנחנו באים!״ צעקנו כולם בתזמון מושלם ״ממ אומה שה טעים כול כך״ ״תודה קוק״ הוא אמר וקרץ לו
״יאללה קדימה תזיזו את התחת שלכם וקומו לבית ספר!״ ״בסדר בסדר רק על תצעק יונגי!״ ״בסדר יאללה בואו כבר!״ ״נו איפה הילד הזה עכשיו!״
״טאה ראית את קוקי?״  הובי שאל אותי והנהנתי לשלילה ״אני יעלה לבדוק בחדר״ הלכתי לחדר שלו ומצאתי אותו מחפש משהו ״קוקי אתה מחפש את זה?״ שאלתי והרמתי את הטלפון שלו מהכיס
״כן!״ ״אז הנה הוא היה אצלי, טוב קדימה בוא כולם מחכים לנו״ ״אוקיי״
*בבית ספר
נקודת מבט גואנגקוק:
״ביי כולם ביי טאה״ אמרתי לטאה ונישקתי אותו בלחי  ״אתם זוכרים בהפסקה מקום קבוע?״ אפה שאל
״כן ברור איך נשכח״ גימין ענה לו ״יאללה ביי״
״ביי הובי״ צים אמר ונתן לו נשיקה קלה על השפתיים ״ביי מאמי״
״קוקי קדימה בוא״ ״הלכנו לכיתה וראינו את הבן אדם השנוא אליי
״או שלום שלום משפחת פארק״  ״עזוב אותנו באנג צ׳אן״ ״גימין תן לי קצת לשחק״ הוא אמר ונעמד מולי ״עוף ממנו!״ ״ממ לא נראה לי״
״תטפלו בו אני יטפל בקטן״ ״אז לקחת לי את טאהיונג ואת סוקגין הא!?״ הוא אמר בקול עמוק ״ל-א ע-ש-י-ת-י כלו-ם טאהיונג לא קשור לז-ה ול-א אומ-ה״ ״או איזה תינוק אתה קורא לדפוק הזה אומה״ באלי כול כך להרביץ לו אבל אני לא מסוגל אני מפחד כול כך טאהטאה , אפה ,אומה תצילו אותי ״הוסק!!!!!!״ ג'ימין  צרח לא הבנתי למה אבל אז הבנתי הכיתה שלהם קרובה לשלנו ממש , אז החלטתי שגם אני צורח ״טאהיונג!!!״ הם יבינו את זה זה האות מצוקה שלנו אנחנו קוראים אחד לשני בשמות הפרטיים רק אם משהו קרה
תציל אותי טאה
נקודת מבט טאהיונג:
״הובי בוא איתי לשירותים״ ״סבבה בוא״ הלכנו לכיון השירותים ונכנסתי לתא ישר אחרי שיצאתי זה קרה ״יא הובי למה העפת לי כאפה!!״ ״סליחה בטעות אחי״ ״ טאהיונג הוסק דחוף גואנגקוק גימין אותכם צועקים שלכם שם!״ ״ מה מה קרה תדבר לאט אומה!״ ג'ין, יונגי ונאמגון באו בריצה והובי יגיב
״גואנגקוק וגימין צרחו את השמות הפרטיים שלכם ובחבורה אנחנו בחיים לא קוראים אחד לשני בשמות הפרטיים רק אם משהו קרה!״ יונגי אמר בלחץ  ״שיט נכון!״
״ שיטטט!!!! באנגצ׳ן״ אמרתי בלחץ ״מה מה הקשר החסר חיים הזה!״ ״ הם איתו באותה פאקינג כיתה! הובי כמה חסר מוח אתה יכול להיותתתתתת״ ״שיט אתה צודק רצו לכיתה שלהם!״  אוי החסר חיים הזה מת כול כך אם הוא נוגע בהם אנחנו נפרק אותו ואת הכלבים שלו!.

״אני בא חיים שלי אל תפחד״
אני בא קטני שלי אני בא״

            יש לי מצב רוח טוב אז אני ימשיך את הפרק הזה😂😂

אני והובי רצנו מקדימה וכול השאר מאחורינו רצנו כמו מטורפים עד שנעצרנו כי הגענו לכיתה שלנו הלכנו בצעדים מהירים פתחנו את הדלת של הכיתה שלהם בשקט וראיתי משהו שהרצון שלי לרצוח מישהו עלה ועלה ובול אותו דבר להובי

נקודת מבט גואנגקוק:
״אתה זוכר מה אמרתי לך לגבי אח שלך?!״ הוא שאל אותי באותו קול עמוק ולא עניתי לו ״הא אתה לא זוכר אז אני יזכיר לך, זוכר שאמרתי לך שאח שלך יצטרך את המשאף?״ הוא אמר ועדיין שתקתי ״אז בבקשה עכשיו הוא יצטרך״  ״אז שנתחיל?״ הא אמר וראיתי שהוא מסמן למטומטמים שלו להתחיל להרביץ לגימין ״גימינה״
צעקתי ״או מה קרה ילד יש לך אומץ פתאום הא?״
״בוא נתחיל״ הוא אמר הפיל אותי על הרצפה והתחיל להרביץ לי ״דיי בבקשה תפסיק״ אמרתי בקול מתחנן עד שהרגשתי דם חם נוזל לי מהיד ״גואנגקוק!!״  טאהיונג! הוא בא להציל אותי! ״גימין!״ ״ הובי! הם באמת כן!  ״תעזוב אותו באנגצאן!״ אפה צעק עליו ״ממ לא נראה לי״
״הוא אמר לך לעזוב אותו לא!?״ ״ואתם תעזבו את גימין״ ״הופה סוקגין פעם לא היה לך אומץ לדבר אליי ככה מה קרה?״ הוא אמר ומחא כפיים
״טוב עד כאן!״ טאהיונג צעק ״תעזוב אותו יבן של זונה!״ ״הופה טאהיונג תמיד היית חצוף״ ״תסתום תפה שלך ותעזוב את שניהם לפני שאנחנו מחטיפים לך!״ יונגי צרח וחייך אליי ״גואנגקוק עכשיו!״ גימין צרח והבנתי זאת מילת קוד שלי ושל צים אם משהו קורה אנחנו משתמשים בזה בשביל להגן על עצמנו גימין בעט במי שהחזיק אותו וגם אני בבאנגצאן אבל לא הצלחתי ״היי תרגיע! ומהר לא תצליח לצאת מפה!״ הוא אמר וראיתי איך גימין רץ להובי ובוכה לו על החזה ״יבן של זונה תעזוב לי את הילד!״ טאהיונג צרח עליו והעיף אותו ממני וישר שם אותי קרוב אליו ״טאהיונג״ הוא לחש והתחיל להרביץ לו וטאהיונג כמו טאהיונג החזיר לו אומה ואפה לקחו אותי והרגיעו אותי ואמרו לי ״אל תדאג אומה ואפה כאן הם מפרידים בינהם״ ״תביא לי אותו״ שמעתי את טאהיונג לוחש לאומה והרגשתי ידיים שאני הכי אוהב והם היו היידים של טאהיונג ״אל תדאג חיים שלי הוא לא היפגע בך שוב אתה מוגן״ ״ואתה חכה חכה אתה עוד תשמע מאיתנו״ הוא אמר לבאנצאן
״אל תדאגו גם אתם או יותר נכון התינוקות שלכם״

מקווה שאהבתם😉💜