🌟My normal life 🌟💜

בסופר

נקודת מבט גימין:
אני ואומה הלכנו לסופר בשביל להכין ראמן
יותר נכון לקנות דברים שצריך הגענו לסופר ואומה ביקשה ממני ללכת להביא סוכר
הלכתי ואז ראיתי ילד קטן בוכה על הרצפה ומלמל
שמעתי משהו כמו ״פאפה מאמה״
״היי חבר רוצה להגיד לי מה קרה?״
״הוא לא ענה אז החלטתי ללכת לקרוא לאומה
״היי חמוד איך קוראים לך?״ ״אתה יודע לדבר חמודי?״ ״ממ״ הוא ענה לאומה כנראה שהוא לא יודע ״טוב הבנתי, אתה רוצה לבוא שאני יקלח אותך ואני יביא לך נאמ?״ ״ממ״ הוא מלמל 
״טוב בוא חמודי אתה רוצה להגיד לך עכשיו איך קוראים לך?״ ״טותואט״ הוא ענה הוא לא יודע לדבר זה מה שבטוח ״גואנגקוק?״ ״אומה ענתה והוא הנהן ״אוקיי קוקי אתה רוצה נאמ?״ ״אומה מה זה נאמ?״ שאלתי אותה כי לא ידעתי מה זה ״נאמ זה כיאלו לאכול״ ״הא אווקי״ ״אוקיי קוקי בוא איתנו״ ״סליחה את עם הילד?״ ״כן למה?״
״הורים שלו מצאתי אותו פה איתם, הם שכבו על הרצפה כי הם התעלפו, הזמנתי את יודעת מה, והודיעו לי שאישה מסרטן תוך שנייה, הם בעצמם לא יודעים למה והאבא מהתקף לב ״ ידעתי למה הוא התכוון הוא פשוט לא רצה להגיד את זה לידי
״את רוצה אולי שהוא היה הבן שלך?״ ״צימי תמיד רצית אח לא? אז הנה קיבלת תכיר את פארק גואנגקוק״ ״תודה רבה לך גברתי אני יביא לך כול מה שצריך, אלונה תרשמי את זה עליי את כול החשבון שלהם״ האיש הנחמד מאוד אמר לקופאית
אני לא מאמין שיש לי אח קטן! הרבה זמן רציתי
״תודה רבה לך אתה בן אדם מדהים!״
״תודה רבה גם את רק תוכלי להגיד לי מה צריך כי אני לא מבין בדברים האלה״ הוא אמר והוא ואומה צחקו ״כן בטח צריך מטרנה,טיטולים ומוצצים זהו את כול השאר יש לי ושוב פעם תודה לך!״
״אין בעד מה״ הוא בא עם כול הדברים ונסענו הביתה בידיעה שיש לנו חבר קטן למשפחה
אבל עם סיפור כואב.
הגענו הביתה ומאמא הכינה לקוקי מקלחת ואחר-כך חלב היא הביא אותו לחדר שלי והיא הרדימה את שנינו ביחד לפני שנרדמתי הבאתי לקוקי נשיקה לראש ומאז
*חזרה להווה*
נקודת מבט טאהיונג:
״אנחנו ביחד״ גימין אמר ואני והובי בכינו
הסתכלתי על קוקי המלאך שלי שהיה צריך לראות את המוות של ההורים שלו בגיל שנתיים
המלאך הקטן שלי עבר את כול זה את החרם, את המוות של הורים שלו הוא פשוט גיבור!
״רגע צימי מה עם ההתקפים והאסתמה שלכם?״
״הא נכון, לי ולו יש את שניהם פשוט שלי כולם יודעים אל זה חוץ מהתקפים אבל לגואנגקוק אף אחד לא ידע כלום . לי זה פחות מסוכן משלו
היום אם לא היה לא מים הוא יכל למות
והתקפים זה קורה אם יש לנו דה ז׳ה וובו
או משהו כזה אבל לקוקי לצערי הכול כפול שמונה״
שמעתי את זה וירדו לי דמעות אני לא מאמין
חיזקתי את החיבוק שלי יותר
״אל תדאג צימי אנחנו נדאג לכם,נשמור עליכם, ונגן עליכם״ ״טאה צודק בהכול אנחנו אוהבים אותם צימי״ פתאום כול החבורה נכנסה לחדר וגין אמר את המשפט הזה
״וקוקי תינוק שלנו כנ״ל גם אליך״ ג'ין אמר ונישק את האף הקטן של קוקי ״הובי זה נכון?״
״כן חיים שלי זה נכון הם צודקים״

״באני קום יפה שלי״
הערתי אותו כי באלי להיות איתו
״ממ לא באלי״
״טוב אז אני לא יביא לך בננה מילק״
״מה!!! אני קם״
ידעתי שזה יעבוד
״טוב חברה יאללה בואו לאכול״
סיימנו לאכול וכול אחד עלה לחדר שלו
״לילה טוב קוק״
״לילה טוב טאה״

*למחרת בבוקר
נקודת מבט גואנגקוק:
הגענו לבית ספר והדבר שהכי פחות חשבתי שיקרה קרה!
״אז ילדים יש משהו חדש בשכבה שנקראה כיתות רוקדות! אני יחלק אותכם לזוגות. הפרויקט היה בכול השנה בימי שישי ושני בהצלחה לכולם!
פליז שאני עם גימין!
״באנגצאן וגואנגקוק אתם ביחד״
הולי שיט!

מקווה שנהניתם הא ואני אכתוב גם את הגילאים שהיה יותר קל

גואנגקוק: בן 14
גימין: בן 15
טאהיונג: בן 15 ומשהו
הוסק: בן 15 ומשהו
נאמגון: בן 15 ומשהו
יונגי: 16 ומשהו
ג'ין:17

אלה הגילאים בן הכי קטן לגדול (בסיפור) 😂😂😂
נתראה בפרק הבא עד אז יאללה ביי😂😂💜💜