נקודת מבט טאהיונג: הלכנו כול אחד לכיתה שלו קוקי וגימין הלכו לכיתה שלהם והשאר ואני לשלנו התיישבנו בכיסאות שלנו ולצערי הרב גואנגסו איתי בכיתה והשני המניאק עם הקטנים יונגי ישב מימין שלי בשולחן נפרד והובי לידי ונאמגין מאחרינו ״טאה אנחנו לא ניתן להם לגעת בקוקי וצימי נכון״ ״ברור הובי אנחנו לא ניתן לזה לקרות״ סיימנו את השיעור המעצבן הזה כי המנאייק היה איתנו. התקדמנו לעבר היציאה ללכת למקום הסודי של החבורה לשם כול אחד הולך אם זה בסוף היום, בהפסקות, או שקורא משהו אז המקום הזה הוא חלק מהסודות והסימנים שלנו והמקום הזה נמצא כמובן בחצר האחורית הלכנו לשם וראינו את הדבר הכי חמוד בעולם קוקי וגימי ישנים אחד על השני! ״הילדים שלי כאלה חמודים אני לא יכול״ אני לא צריך להגיד מי אמר את זה אפילו כי זה מובן מאליו ״אתה צודק אומה!״ ״טאה בוא נרים אותם לא באלי להעיר אותם הם כאלה חמודים ביחד, ותודה לאל הם נראים רגועים כול כך״ ״כן צודק, תיקח אתה את גימין בשקט אבל״ אמרתי להובי והוא ירים את גימין, אבל הוא טיפה התנגד כי הוא כנראה רצה להישאר לישון שקוקי ביידים שלו ״אוקיי עכשיו אתה באני״ אמרתי בשקט והרמתי את הארנב שלי הוא קבר את הראש שלו בצוואר שלי וימשיך לישון ככה גם גימין . הגענו הביתה שמתי את גואנגקוקי בחדר כיסיתי אותו בשמיכה נתתי לו נשיקה במצח וירדתי למטה לאכול ״וואו טעים אומה תודה!״ ״בבקשה טאה, רק איפה הובי?״ ״אין לי מוש-״ ״טאהיונג בוא רגע דחוף״ ״מה קרה?״ ״פשוט בוא כבר ותשמע!״ ״קוקי אתה חייב לספר להם זה לא יכול להיות לא לספר לפחות לאפה או לאומה או אפילו לטאה! זה יכול לסכן את החיים שלך ושלי, לשתינו יש את זה ושלך זה עוד יותר גרוע בבקשה קוקו תספר לו!״ ״לא אני לא יכול הם ידאגו לי ולך, אני לא רוצה לעשות להם רע יותר מי שאני עושה עכשיו!״ למה הוא חושב שהוא עושה לנו רע הוא הדבר הכי חשוב בחיים שלי!. ומה לעזאזל לספר!! ״קוקי אתה לא מבין שאני לא יכול להעמיד פנים שאני הולך לקנות חלב או איזה משהו אחר אבל בעצם אני הולך לקנות את הכדור בשביל שנינו אני אמר את זה לטובתך חיים שלי אני אח שלך הגדול אני יודע למה אני אומר את הדברים האלה ואם משהו יקרה!, קוקי אתה בן 14! אני דואג לך כול כך, שאין לך מים זה יכול להיות מסוכן לא מספיק האסתמה שיש לך והם לא יודעים ועכשיו גם זה אתה חייב לספר קוקי אתה חייב להבין את זה קוקי אתה יכול במקרה הכי גרוע לא להיות פה איתי, איתנו קוקי אתה יודע אל מה אני מדבר בבקשה בוא נספר להם!״ ״בסדר אני יספר בשבילך אל תדאג לא יקרה מה שאתה חושב שיקרה אני תמיד ישאר פה לצידכם.״ ״הובי אני נכנס אני אל יכול לשמוע אותו בוכה!״ אמרתי להובי בלחש ״כן גם אני בוא ניכנס אבל נעמיד פנים שלא שמענו כלום אבל כלום טאה!״ ״בסדר אל תדאג״ ״קוקי צים? אתם באים?!״ אני והובי פתחנו את הדלת ואמרנו ״הא כן, ואנחנו צריכים לספר לכולכם משה-ו״ קוקי אמר בבכי וישר הבאתי לו חיבוק ״קוקו מלאך שלי למה למה לבכות מה קרה חיים שלי תספר לנו״ ״קוקי אתה רוצה שאני יספר?״ ״כ-ן״ ״טוב אז תנשום עמוק ותחבק את טאה אוקיי תינוקי שלנו?״ ״ממ״ נקודת מבט גימין: החלטתי שאני עובר לאנגלית כי קוקי לא מבין אנגלית (תדמיינו שהם מדברים באנגלית😅) ״תקשיבו עכשיו הוא לא יתנהג כמו שהוא מתנהג תמיד הוא היה יותר תינוקי כזה אז תתנהגו אליו כמו תינוק/ ילד קטן כי הוא מאוד אבל מאוד רגיש לעיניין הזה ואם יש לכם שאלה תדברו באנגלית אוקיי?״ ״אוקיי״ ״קוקי מתוקי תמשיך לחבק את טאהטאה טוב?״ ״טוב גימיני היונג״ הוא אמר בקול תינוקי בידוק כמו שהוא היה תינוק ״גימיני היונג?״ ״מה קוקי?״ ״אני רוצה לראות את אפה ואת מאמה״ ״קוקי אפה ומאמה בעבודה חיים שלי עכשיו אנחנו עם טאהטאה והובי חברים שלנו אוקיי חמודי?״ ״אוקיי גימיני, אבל אפשר אולי בננה מילק?״ ״כן ברור קח״ ״תודה גימני״ ״בבקשה קוקי,תמשיך לחבק את טאה ותנסה לישוני טוב קוקי?״ ״טוב גימיני היונג״ אך אני מתגעגע לקוקי הקטן, מזל שהוא מתנהג ככה גם עכשיו ״טוב אז ככה״
חברה החלטתי ששני הורים של קוקי היו טובים איתו עד שמשהו קרה ועד זה תצטרכו להתאפק טיפה אז נתראה בפרק הבא 💜😉
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
