התאהבתי בטעות

Chapter 4

קים

תום מיד הפנה אליי את מבטו ממסך הטלפון שלו. ״טוב.. זה יצא לי קצת מוזר, לא התכוונתי שאני רוצה אותך במיטה. כאילו אני כן רוצה אבל לא ככה, כאילו זה לא שיש בעיה איתך אבל-״
״תום אתה חופר והופך את זה למביך פשוט תגיד מה שרצית ותשתוק״ אמרתי וצחקתי. ״סתמי, התכוונתי שאם את מרגישה לבד אז את כבר יודעת שיש לך פה מקום תמיד״.
״תודה תומי. אוף רגע אז ההזמנה למיטה שלך כבר לא בתוקף?״ ניסיתי לעצבן אותו.
״קים!״ הוא הרים את קולו.
״מה? אני במיטה שלך עכשיו, לא?״ אמרתי בציניות.
״חפרת״ הוא ענה.
״טוב טוב, אחפש מישהו אחר שיעזור לי עם תקופת היובש״ אמרתי וצחקתי.
״אהה.. אני כבר לא שותף לשיחה הזאת ממזמן כן? אם ישאלו אני מכחיש״ תום אמר.
״טוב בסדר״ צחקתי. ״אולי תהיה מועיל ותביא משהו לנשנש?״.
״כבר דואג לך״ תום אמר ויצא מהחדר.
לאחר כמה דקות הוא חזר עם בקבוק קולה וכמה חטיפים, הניח אותם על השולחן ונשכב במיטה לידי. תוך כדי שהתיישב הוא הניח בקלילות את ידו על ירכי ונתמך בה כדי להישכב חזרה במיטה. הוא נשכב וחזר לצפות בסדרה. לאחר כמה דקות של צפייה בטלוויזיה הזזתי את רגלי מעט בתנועה כמעט בלתי מורגשת וידו שכנראה הייתה עדיין מונחת על רגלי החליקה מעט בפתאומיות לכיוון ירכי הפנימית. הרגשתי עקצוצים באזור שבו ידו הייתה עלי. אנחה שקטה יצאה מפי מההרגשה של ידו הקרובה לשם. די! תזכרי שזאת היד של תום.
אני לא יודעת למה אבל המחשבה עלינו סיקרנה וחירמנה אותי אפילו יותר ומשום מה לא הערתי לו.
ניסיתי בכוח לצפות ולהתרכז בטלויזיה ובכך להתנער ממחשבותיי הסוטות עליו. הוא בטח בכלל לא מודע לאיפה היד שלו נמצאת, אולי כדאי שאזיז אותה? לפתע ידו של תום החלה לנוע וללטף את ירכי הפנימית בעדינות, הרגשתי עקצוצים עדינים בגופי שרק התגברו. התנשמתי בכבדות ושאלתי את עצמי אם הוא שם לב למעשיו או שעשה זאת מבלי להבחין. אני צריכה להזיז אותו ממני לפני שזה מוזר מידי.
נשכתי את שפתי התחתונה כדי שלא אפלוט בטעות את מחשבותיי בקול. תום הסיט ממסך הטלוויזיה את מבטו אלי, על פניו הייתה הבעה סקרנית וחסרת איפוק ששיקפה את רגשותיי. הייתי סקרנית למגעו, מה שלא היה בעבר. בכל ליטוף ידו עלתה מעלה והתקרבה לכיוון האזור הרגיש שלי. עיניו שוטטו מפניי ליריכי והרגשתי את לחיי מתלהטות. ידו של תום עברה לחלק האחורי של הירך ומשם עלתה וליטפה קלות את ישבני. גנחתי חרישית ובתגובה תום החזיר את מבטו לפניי והתמקד בשפתיי. בפעם הראשונה בחיי מבטיו של תום היו זרים לי. הוא הסתכל עלי בתאווה. נשימתי נעתקה כשתום החל לרכון בעדינות לכיווני כמו אל חיה מפוחדת. ״תום..״ נאנחתי למרות שלא ידעתי מה רציתי לומר לו. שפתיו המלאות רפרפו נגעו לא נגעו בשפתיי. מבלי לשים לב התקרבתי אליו יותר. שכבתי תחתיו והוא רכן מעליי. פנינו במרחק סנטימטרים ספורים בלבד, פשוט בוהים אחד בשניה כשעיניו הירוקות נעוצות בעיני וכך היינו במשך דקה ארוכה שהרגישה כמו נצח.
הסתכלתי על תום וניסיתי להבין מה קורה. בחיים לא הגענו לסיטואציה כזאת בנינו.
לפתע נשמעו צעדים מחוץ לדלת שגרמו לשנינו לקפוץ בבהלה.
התרחקנו אחד מהשני במהירות והסטנו את מבטנו כל אחד לכיוון הנגדי מהאחר. דלת חדרו נפתחה ומאיה אחותו הקטנה של תום נכנסה לחדר.
״קימי!!״ היא קפצה עלי וחיבקה אותי. ״התגעגעתי אלייך״ אמרתי לה וחיבקתי אותה, מנסה לדבר ולהתנהג כרגיל וברוגע למרות שהלב שלי בכלל דוהר על 200 ממה שקרה לפני שהיא נכנסה לחדר. ״שמעתי שאת פה אז רציתי לבוא להזמין אותך למסיבת יום הולדת 7 שלי בשבוע הבא. את רוצה לבוא?״ היא שאלה וחיוך ענק עלה על פניה. ״ברור שאבוא! איזה מתנה את רוצה ליום הולדת?״ שאלתי. ״אהמ.. אני רוצה.. בובת ברבי!״ היא חשבה וענתה מייד בהתלהבות. ״בסדר גמור״ אמרתי לה ונישקתי את לחיה. ״ביי ביי קימי״ היא קפצה ממני ויצאה בריצה מהחדר.
תום קם מהמיטה, תפס את ראשו בתסכול והעביר את ידיו בשיערו. על פניו היה מבט מבולבל ומתוסכל. ״אני מצטער״ קולו של תום קטע את מחשבותיי. הוא הסתכל עליי ויצא מהחדר בסערה. קמתי אחריו ולאחר שטרק את דלת חדרו עליי, התיישבתי חזרה במיטתו ושיחזרתי בראשי את מה שקרה לפני כמה רגעים. מה לעזאזל קרה פה? אני ותום?! זה אפילו לא הגיוני! מה היה קורה אם אחותו לא הייתה נכנסת??
לאחר דקות ארוכות תום שב לחדרו. הוא הביט בי והסתכלתי עליו חזרה. ״מה?״ שברתי את השקט ששרר ושאלתי בכמעט צעקה. "קים סליחה אני.. פאק..! אני לא יודע מה זה היה בכלל. אני חתיכת מטומטם, לא יודע מה עבר לי בראש לעזאזל זאת את קים״ אמר ותפס את מצחו. הבנתי למה הוא התכוון, אנחנו החברים הכי טובים מאז שנולדנו בערך. זה לא היה אמור לקרות. אז למה זה קרה כן קרה?
״יאללה יצאנו לרון? כבר 21:30״. קמתי מהמיטה והתעלמתי מכל הסיטואציה, ניסיתי לפחות. ״קים״ תום קרא לי אך התעלמתי ממנו. הפניתי את גבי אליו וחיפשתי את הנעליים שלי. תום סובב אותי חזרה וחיבק אותי חזק. ״קימי סליחה, את לא סתם מישהי מהבחורות שאני מבלה איתן לא יודע מה קרה לי. הייתי סקרן וזה היה לא במקום בכלל. אני לא רוצה לאבד אותך בגלל מה שקרה עכשיו, את מאוד חשובה לי״ הוא אמר.
אבל לא עיכלתי ובכלל לא ידעתי מה להגיד או לעשות באותו הרגע, פשוט ידעתי שהסיטואציה הייתה מוזרה לי אבל גם לא שנאתי את זה, לא שנאתי את המגע שלו לעזאזל אפילו נצמדתי אליו בעצמי. תום המשיך לחבק אותי ונשק לראשי עד שלבסוף התרככתי בחיבוקו. גם אם ארצה אני אף פעם לא אוכל לכעוס עליו. חיבקתי אותו חזרה והוא נשק ללחיי. "את בסדר?" הוא שאל. הנהנתי אליו והלכתי לנעול את נעליי. תום סיים להתארגן ויצאנו לבית של רון.