התאהבתי בטעות

Chapter 6

קים

״זה לא עניינך״ אמרתי לו בכעס.
״את טועה, זה מאוד ענייני! אני לא אתן לך לעשות את הטעות הזאת ולחזור אליו, הוא חתיכת חרא ואת יודעת את זה!״ תום אמר בתסכול. ״מי אמר שחזרתי אליו?״. ״אז מה זה היה?״ הוא הסתכל עלי במבט מבולבל. ״זה לא עניינך״ אמרתי לו ועזרתי לדור לקום. ״קים!״ תום אמר בעצבים. ״דור בוא נלך, לא בא לי להישאר פה יותר״ אמרתי והתעלמתי מתום. תפסתי את ידו של דור ומשכתי אותו, חלפנו על פניו של תום כאילו לא היה נוכח ויצאנו משם.
הוא יצא אחרינו, תפס את זרועי ושאל ״התכוונת לשכב איתו? איתו?? פה??״ הסתכלתי אל תוך עיניו הירוקות לכמה שניות ארוכות, שחררתי את זרועי מאחיזתו והלכתי. הייתי כל כך עצבנית שאפילו לא עצרתי להיפרד מכולם, יצאנו מתוך הבית דרך הדלת הראשית ישירות לחניה ונכנסנו לרכב של דור.
״אני לא מבין. אז את לא רוצה שנחזור?״ דור שאל בפתאומיות באמצע הנסיעה.
״אני לא יודעת, האמת שלא חשבתי על זה יותר מידי״ עניתי. ״אז מה הקטע עם הנשיקה? למה נתת לי לנשק אותך?״ הוא שאל. "לא יודעת דור, האמת? זה פשוט זרם לי באותו הרגע". ״אז אם את לא רוצה שנחזור.. את רוצה שנסיים את מה שהתחלנו מקודם?״ הוא אמר ושם יד על ירכי.
חי בסרט.
״לא״ אמרתי והעפתי את ידו מרגלי. ״אז למה קראת לי היום?״ הוא אמר בעצבים. ״אתה הצעת לקחת אותי לאנשהו כפיצוי אז הזמנתי אותך להצטרף אליי היום. לא הבטחתי לך כלום״. הוא שתק לכמה רגעים ואז אמר ״האמת שאת צודקת, מצטער״.
לאחר שהגעתי הביתה התקלחתי, אכלתי טוסט עם סלט שהכנתי בזריזות והלכתי לישון. כבר ברכב של דור שהיינו בדרך אליי כיביתי את הטלפון. רציתי שקט. לא התחשק לי לשמוע מאף אחד. אמא שלי שמה לב שחזרתי עצבנית אבל נפנפתי אותה בכמה תשובות מספקות.