פרק 4

138 12 1
                                    

                * יום רביעי בבוקר*
הגעתי לבית ספר עם גפן שמנו את התיק בכיתה ויצאנו לחצר וראיתי את איליי וחברים שלו רציתי לחזור למבנה הסתובבתי והלכתי לכיתה הוא רץ אליי ותפס לי ביד
"אני מצטער על מה שהיה אתמול זה לא היה במקום" איליי אמר "צודק יש לך חברה וזה לא היה במקום בכלל אני מצטערת שזה היה קרוב בכלל אתה אוהב את חברה שלך ואני לא יודעת מה אני רוצה אבל אני יודעת מה אני לא רוצה וזה היה חלק מזה" אמרתי ואיליי התבאס "גפן? את יכולה ללכת בבקשה?" איליי שאל "כן בטח" גפן אמרה ולא הבנתי למה היא אמרה את זה וכשבאתי להגיד לה להישאר היא נעלמה
"אני מבין שאת אוהבת את זה"
"אוהבת את מה?"
"לשחק לי ברגשות" איליי אמר
"תגיד אתה רציני?! אני לא משחקת לך ברגשות כי יש לך פאקינג חברה" אמרתי "תביני שאני וענבר רבנו כי היא חושבת שיש לי משהו אליך ואת יודעת שהיא  לא טועה" איליי אמר "ענבר לא סובלת אותי גם ככה ואם יהיה לך משהו אליי אז זה יהיה יותר גרוע" אמרתי והלכתי
היה שיעור פזיקה והייתה דפיקה בדלת וענבר קראה לי לצאת ויצאתי עם הטלפון שלי כי גפן ביקשה להקליט לה את השיחה "תתרחקי מהחבר שלי שמעת מפלצת קטנטנה?!" ענבר אמרה "מה? אין לי כלום לחבר שלך מה את רוצה" אמרתי "מה לא מובן אל תתקרבי ו-או תדברי עם חבר שלי ואל חבר שלי" ענבר אמרה "אין לי ברירה אני לא מתכוונת לקבל נכשל במשימה הזאת ומה תעשי לי שאת מאיימת עליי ככה" אמרתי "יש לך בעיה עם זה?" ענבר אמרה "אין לי בעיה לחבר שלך יש בעיה שהוא בא ומדבר איתי" אמרתי וענבר הלכה וכניסה של הבית ספר
והלכתי לכיתה של איליי ודפקתי בדלת "היי אפשר בבקשה את איליי?" איליי יצא "תקשיב איןלי כוח לזה החברה שלך לא נורמלית!" אמרתי "למה מה היא עשתה הפעם?"איליי אמר "אפילו לא להקשבתי לה בכלל אבל שהיא באה לכיתה שלי מבקשת אותי ואז כועסת ומתעצבנת עליי זה כבר עניין שלך" אמרתי "תשתלט על החברה שלך" אמרתי "אוקיי י..." איליי אמר  וקטעתי אותו באמצע "יופי ביי" והלכתי לכיתה
"רגע יהלי" הוא אמר והמשכתי ללכת הגיעה ההפסקה השנייה ואני וגפן הלכנו להיות בכיתה ריקה ואז שמענו ריבים אז יצאנו מהכיתה הזאת ורצינו לעבור כיתה וברגע שגפן פתחה את הדלת היא סגרה אותה מיד "מה?" אמרתי בקול חזק "ששש... ענבר ואיליי בחוץ" גפן אמרה "יופי מה אכפת לי בואי נצא" אמרתי "אוקיי" גפן אמרה ויצאנו "הנה השקרנית" ענבר אמרה "יהלי בואי לפה" איליי אמר עצבני למה בדיוק הוא עצבני עליי "מה?" אמרתי "יש מצב שאת רוצה לסכסך ביני לבין ענבר?" איליי שאל "מה?! אתה חושב שמשעמם לי?" אמרתי "אולי די לשקר" ענבר אמרה ועשתה לי פרצוף "לשקר לגבי מה - מה אתם רוצים ממני?" אמרתי "את משקרת שאני איימתי עלייך" ענבר אמרה "כי את פאקינג איימת עליי" אמרתי וענבר עשתה לי פרצוף כדי שאני אסתום "אה כן אז מה אמרתי לך?" ענבר אמרה "את חושבת שהקשבתי לנביחות שלך עליי" אמרתי "סליחה?! וש לך הוכחות? שאיימתי עלייך" ענבר ואיליי אמרו באותו זמן "כן" אמרתי וענבר הייתה בהלם "יהלי בואי נלך" גפן אמרה והנהנתי "אתם חמודים ביחד ואין לי שום רצון להפריד בינכם ושום רצון באיליי" אמרתי "אוקיי" איליי אמר "אתה באמת חושב שאני רוצה שתפרדו אתה פשוט דפוק אם אתה מאמין לשקרים שלה אבל סבבה למה שתריבו סתם" אמרתי לאיליי והלכנו "את ממש בכיינית את יודעת" איליי אמר "אתה מנסה לעצבן אותי אבל זה לא מצליח לך אתה ילד מעצבן שחושב שכל העולם סובב סביבך אבל תן לי להגיד לך משהו שאולי לא ידעת הוא לא" אמרתי ואיליי היה בשוק
נגמר היום בבית ספר ועופר לקח אותי הביתה ופשוט רצתי לחדר שלי והתקשרתי לגפן "אני מרגישה פשוט מטומטמת שאמרתי לו את זה הוא סתם ניסה לחמם אותי ולעצבן וכמו מפגרת עניתי לו והוא באמת חושב שאני רוצה לסכסך בינו לבין ענבר אידיוט יאו" אמרתי לגפן בטלפון "אויש נו יהלי תרגעי הוא לא שווה את העצבים שלך אל תרדי לרמה שלו ובטח לא לרמה של ענבר" גפן אמרה
ואחרי כמה שעות של שיחה נרדמנו
           
               *יום חמישי בבוקר*
נכנסתי בשער של הבית ספר ועם המזל הנאחס איליי היה מולי וקפאתי וגפן ראתה את זה ורצה לחבק אותי שלא ישים לב נכנסו למסדרון ואיזה שהוא ילד מכיתה י'ב עצר אותי וביקש את הטלפון שלי ולא הסכמתי והלכנו לכיתה באיחור והיה לנו ערבית
طلاب صباح الخير
(בוקר טוב תלמידים בערבית)
"אני לא מאמינה שיש לנו שעתיים ערבית" לחשתי לגפן "יהלי! גפן! לא לפטפט" המורה אמרה "מצטערות" אמרנו והתחלנו לצייר במחברות ולשחק איקס עיגול והזמן עבר מהר עד הצלצול להפסקה
"סוף סוף בא לי לישון ולא לקום לנצח" אמרתי לגפן ,וגפן צחקה "את באה ללוקרים?" שאלתי את גפן "כן בטח" גפן אמרה לקחתי את הספרים והלכנו ללוקרים וענבר הפילה לי את הספרים מול העיניים של חצי שכבה ואיליי והוא היה בהלם גפן דחפה אותה ועזרה לי להרים את הספרים "תשתלט על החברה המופרעת שלך" אמרתי לאיליי והמשכנו ללוקרים שמתי את הספרים והוצאתי מחברת ביולוגיה והיסטוריה לשעתיים הבאות וחזרנו לשים את הדברים בכיתה הלכנו לחצר שמענו שירים שמענו את השיר 
"Something big"
ושרנו אותו ונהנו עד שהיה צלצול ונכנסנו לשיעור.
לקראת סוף שיעור ביולוגיה ביקשתי לצאת לשירותים והמורה הסכימה הלכתי במסדרון של כיתות י'א בשביל המדרגות והילד הזה שביקש את המספר שלי בבוקר בא מאחוריי והצמיד אותי לקיר הרים לי את הידיים ואמרתי לו לשחרר אותי והוא לא הסכים אז זזתי כדי לנסות להשתחרר "דייי תעזוב אותי" אמרתי והוא לא הסכים והוא התקרב לנשק אותי והזזתי את הראש והוא החזיר לי אותו והוא שוב בא לנשק אותי ועצמתי עיניים מפחד ואז הוא פתאום התרסק על הרצפה שלושה מטרים ממני והייתי בהלם הסתובבתי וראיתי את איליי מעליו ונותן לו אגרוף לפרצוף
"פעם אחרונה שאני רואה אותך מתקרב אליה שמעת?!" איליי אמר והילד הזה פשוט עשה אחורה פנה  וחזר לכיתה שלו
דאפק מה למה הוא הגן עליי הוא אמר שאני בכיינית לא
"מה אתה רוצה?!" אמרתי "אני מצטער" איליי אמר "לא אמרת שאני בכיינית מידי? ומה קרה ענבר כועסת עלייך אז באת אליי?" אמרתי
"אווץ אבל לא" איליי אמר וצחקתי
"תודה" אמרתי ואיליי חייך והמשכתי בשלי "רגע יהלי אני מצטער על מה שהיה" איליי אמר "אוקיי" אמרתי "אני באמת מצטער הייתי עצבני ואני מבין שאת כועסת הכוונה שלי זה שאני לא ידעתי מה עבר עליי ואני חושב שאני...." איליי אמר ועצר באמצע "שאתה מה?" אמרתי ואיליי התחיל לחשוב "שאני ואת צריכים...." איליי אמר והשתתק ונשם כאלו קשה לו להגיד את זה "לעשות את העבודה ולהפסיק את הקשר אחרי אוקיי?" איליי אמר והיה נראה שקשה לו להגיד את זה "אתה חשבת שנמשיך לדבר אחרי זה" אמרתי וצחקתי "לא אבל אני וענבר ביחד וזה מה שהיא רוצה אבל מצויין" איליי אמר "אוקיי?" אמרתי לאיליי "אוקיי ניפגש בארבע?" איליי שאל "זורם איפה? אצלך שוב?" אמרתי "האמת שאחותי מביאה חברות זה אפשרי אצלך?" איליי שאל "עדיף שלא ,אז אין לנו מקום לעשות את זה" אמרתי "האמת היא שיש לי את המקום שלי זה חוף ים שקט ואין אף אחד רוצה?" איליי אמר "כן" אמרתי "אני אאסוף אותך" איליי אמר "אוקיי נפגש בארבע" אמרתי היה צלצול והלכתי לכיתה לשיעור הסטוריה וספרתי לגפן "ענית לו יפה אבל החלק שהוא סתם אחרי שהוא אמר שהוא חושב שהוא ואז סתם נורא חשוד אבל אם את צריכה חילוץ ממנו תשלחי לי הודעה" גפן אמרה "לא יודעת זה לא נראה חשוד וכן ברור שאני אכתוב לך" אמרתי

Complicated beginning perfect endWhere stories live. Discover now