פרק 13

71 6 0
                                    

קמתי לכרית שנופלת לי על הפרצוף
"בוקר" גפן אמרה וזרקתי אליה בחזרה את הכרית "מה השעה?" שאלתי "עשר וחצי" היא אמרה "הבנים בדרך" היא המשיכה ואמרה "מה למה?" שאלתי "כי קבענו ללכת לפארק" היא אמרה "טוב חמש דקות" אמרתי והפעמון צילצל "כבר אין לך חמש דקות" היא אמרה וירדה לפתוח את הדלת והם עלו לחדר "עכשיו קמתן?" שי שאל וצחק קצת "אם היא לא הייתה זורקת עליי כרית כנראה הייתי ממשיכה לישון" אמרתי "ת'אמת רציתי לעשות את זה מלפני חצי שעה אבל היית צריכה לישון" היא אמרה וחייכתי "תתארגני ונצא" שי אמר וזרק עליי גם כרית "בסדר בסדר די עם האלימות כריות הזאת" אמרתי "בוקר טוב יהלי לקום" איליי אמר וזרק עלי בובה "די נו אני ילדה מוכה" אמרתי "תתנו לכריות לחיות" שי אמר ונקרענו מצחוק
"טוב גברת אנחנו יוצאים ותתלבשי" גפן אמרה והם יצאו מהחדר.
                *מבט ראיה של גפן*
"טוב גברת אנחנו יוצאים ותתלבשי" אמרתי ויצאנו מהחדר "תקשיב תהיה עצמך אל תנסה לחשוב על מה היא תחשוב עליי יהלי לא תשפוט אותך ואם תהיה אתה היא תבין" אמרתי לאיליי "אני אוהב אותה ומפחד משהיא תנתק איתי קשר" הוא אמר "תאמין לי היא לא" אמרתי "איך את יודעת?" הוא שאל "אנחנו חברות מגיל 4" אמרתי ועופר נכנס לבית של יהלי "גפן" עופר אמר "ועוד שני בנים" הוא המשיך ואמר
"אני שי"
"אני איליי"
"היי אני עופר" עופר אמר "איך הכרתם את יהלי?" עופר שאל "אני איתה בכיתה" שי אמר "עשינו את העבודה במדעים ביחד" איליי אמר "טוב מגניב" עופר אמר "איפה יהלי?" עופר שאל "מתארגנת" עניתי "טוב תגידי לה שהייתי פה וחיפשתי אותה כשאתם יוצאים עברו אצלי" עופר אמר "סבבה" אמרתי והוא יצא "זה אבא שלה?" שי שאל "לא זה עופר הוא חבר של אבא שלה כשאבא שלה בנסיעות עבודה הוא אחראי עליה" אמרתי "גפן בואי דחוף" יהלי צעקה מלמעלה ורצתי לחדר שלה "מה קרה?" שאלתי "אני לא יודעת אם זה נכון לצאת" היא אמרה "מה למה?" שאלתי "לא יודעת" היא ענתה "יש לי תחושה מוזרה כזאת" היא המשיכה ואמרה "רוצה אולי שחליף מקום או משהו בכל מקום יהיה לנו כיף" אמרתי "יהלי" איליי בא מאחורי ואמר "אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך" הוא אמר "לא אני ולא שי ניתן שיפגעו בכן" הוא מיהר להגיד וחייכתי "תודה" יהלי אמרה "אם את מוכנה אז בואי נצא" אמרתי "טוב" היא אמרה וירדנו למטה "עד שאתם יורדים אני כבר סבא רבא ל60 נינים" שי אמר וצחקנו "אני מביאה מים שניה" יהלי אמרה "יהלי עופר חיפש אותך מקודם" אמרתי "כן אני יודעת הוא התקשר אלי אבא שלי בנסיעות עבודה בגלל זה" היא אמרה "אה" אמרתי "אתן באות?" שי אמר ופתח את הדלת "באתם עם סקייטבורדים?" יהלי שאלה "כן" שי ענה "ואתם רוצים שנסע איתם?" יהלי המשיכה ואמרה "זה עדיף מברגל לא?" איליי אמר "סבבה אני מביאה את האופניים שלי ואת הסקייטבורד של גפן" יהלי אמרה "אז פה שכחתי את זה" אמרתי "כן" היא אמרה והלכתי איתה להביא את הדברים ויצאנו
                  *חזרה ליהלי*
"סבבה אני מביאה את האופניים שלי ואת הסקייטבורד של גפן" אמרתי "אז פה שכחתי את זה" גפן אמרה "כן" אמרתי והלכנו להביא את הדברים ויצאנו ונסענו לסיבוב בעיר עד שהגענו לפארק וישבנו על הדשא והתחלנו לדבר "איזה כיף היה אתמול נכון?" גפן אמרה "לי מאוד ולכם?" אמרתי "כן" איליי אמר "גם" שי אמר "תודה שלוותם אותנו אתמול" אמרתי "ברור" איליי אמר וחייך וגם אני והתחיל לרדת גשם "בואו נלך למגלשה" גפן אמרה ועלינו למגלשה "אמרתי לך שלא היינו צריכים לצאת" אמרתי לגפן ושילבתי ידיים כדי להתחמם ואיליי שם את הקפוצ'ון שלו עליי "צודקת" גפן אמרה וחייכה והתקשרו אליי "אני שניה חוזרת" אמרתי וירדתי למתחת למגלשה כדי לא להרטב
                *מבט ראיה של גפן*
"אני שניה חוזרת" יהלי אמרה וירדה למתחת למגלשה "אולי תלך אליה היום" אמרתי לאיליי "ולמה שהיא תסכים?" הוא שאל "איך תדע אם לא תנסה" אמרתי "אוקיי" הוא אמר
             *מבט ראיה של איליי*
"אמרתי לך שלא היינו צריכים לצאת" יהלי אמרה והיא שילבה ידיים והיה נראה שקר לה והורדתי את הקפוצ'ון שלי ושמתי עליה וממש רציתי לחבק אותה אבל לא עשיתי את זה "צודקת" גפן אמרה וחייכה אליי "אני שניה חוזרת" יהלי אמרה וירדה "אולי תלך אליה היום" גפן אמרה "ולמה שהיא תסכים?" שאלתי "איך תדע אם לא תנסה" גפן אמרה "אוקיי" אמרתי וממש שמחתי שגפן בצד שלי ורוצה שנהיה ביחד ויהלי חזרה.
                   *חזרה ליהלי*
"חזרתי" אמרתי "מה היה?" גפן שאלה "אבא שלי התקשר" אמרתי "אה" היא אמרה והגשם קצת פסק "הגשם קצת הפסיק רוצים שנחזור?" שי אמר "לאן?" גפן שאלה "לבית של אחד מאיתנו לא?" שי אמר "רוצים אליי? גם ככה יש לי בית ריק" אמרתי "זורם" גפן אמרה "אוקיי" איליי אמר "יאללה בואו" שי אמר ועליתי על האופניים שלי והם על הסקייטבורדים שלהם והתחלנו לרכב מהר לכיוון הבית שלי ואחרי רבע שעה בערך הגענו ונכנסנו "איפה היית עד עכשיו בגשם הזה?" עופר שאל "הייתי עם חברים בפארק אנחנו יכולים להיכנס?" שאלתי "כן כנסו" הוא אמר והלך להביא מגבות "תודה" איליי אמר אחרי שעופר הביא לו את המגבת "אנחנו נהיה בחדר שלי" אמרתי "רוצים משהו לאכול?" עופר שאל והסתכלתי על הבנים "לנו לא משנה" שי אמר "גם לנו" גפן אמרה "חופרים פיצה או המבורגר" עופר אמר והייתה שתיקה "בנים אתם רוצים בשרי או חלבי?" גפן שאלה "בשרי לא?" שי אמר "זורם" איליי אמר "אז המבורגר" עופר אמר "מה אתם רוצים לשתות ותוספות בהמבורגר" עופר המשיך אמר "רטבים וחסה" גפן אמרה "גם לי" אמרתי "חריף קטשופ ועגבניה" שי אמר "ואתה?" עופר אמר והסתכל על איליי "חריף אלף-האיים וחמוצים" איליי אמר "טוב אנחנו עולים" אמרתי "אני ואיליי נישאר פה שניה" גפן אמרה "טוב" אמרתי ואני ושי עלינו
                *מבט ראיה של גפן*
"טוב אנחנו עולים" יהלי אמרה "אני ואיליי נישאר פה שניה" אמרתי "טוב" יהלי אמרה והיא ושי עלו לחדר שלה "עופר" אמרתי "מה?" הוא אמר "אחרי שזה מגיע אנחנו יכולים לשבת פה?" שאלתי את "כן" הוא אמר "תודה" אמרתי "קוראים לך עופר נכון?" איליי אמר "כן" עופר ענה "תודה רבה אתה מסכים לנו להישאר פה ודואג לנו" איליי אמר "כן ברור בכיף יהלי היא כמו הבת שלי ואני שמח להכיר את החברים שלה" עופר אמר "טוב אנחנו עולים ביי" אמרתי ועלינו
                *חזרה ליהלי*
גפן ואיליי הגיעו לחדר והתחלנו לדבר "אפשר לשאול אותך משהו?" אמרתי והסתכלתי על איליי "במדורה טום התקרב לנשק אותי ושאלו אם נפרדנו ברע וזמזמת משהו מה אמרת?" שאלתי "אמרתי שהוא בגד בך" הוא אמר "תודה" אמרתי ונגעתי בצוואר ונזכרתי ששמתי את הקפוצ'ון של איליי "שכחתי הקפוצ'ון שלך" אמרתי ובאתי להוריד אותו "אם עדיין רק לך אז תשארי איתו" הוא אמר ונשארתי איתו "חברים זה הגיע בואו" עופר צעק מלמטה וירדנו לאכול ודיברנו וצחקנו וכשסיימנו לאכול עלינו לחדר "שיט אמא שלי מתקשרת היא בטח בחוץ" גפן אמרה "שי איליי רוצים טרמפ?" היא המשיכה ושאלה "אני חושב שכן" שי אמר "יאללה בו" איליי אמר "ניפגש מחר?" גפן שאלה "ברור" אמרתי "כאילו יש לנו ברירה" שי אמר וזרקתי עליו כרית "לא הצלחת" הוא אמר כשהוא טפס את הכרית והחזיר לי "ביי" גפן אמרה וחיבקה אותי והם הלכו ועופר עלה אליי לחדר "למה הם הלכו?" הוא שאל "מאוחר ואני גם ככה עייפה" אמרתי והלכתי לארון להוציא פיג'מה ועופר יצא מהחדר שלי ונכנסתי להתקלח התלבשתי ועליתי לישון    

Complicated beginning perfect endWhere stories live. Discover now