מרתון סיום 3/3
ללדת תאומים היה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיי.
בעיקר כשהילד השני החליט לבוא שלוש שעות אחרי הראשון.
לילד הבכור קראנו בן. בן כמו החבר הכי טוב שלי שמת. פארקר לא התנגד לכך כי הוא הבין וידע כמה חשוב בן ה'מקורי' היה בשבילי. כמה הוא היה שם בשבילי וכמה טוב הוא עשה לי כשאף אחד אחר לא היה איתי ולצידי.
לילד השני קראנו ראיין. לשם הזה אין לנו באמת משמעות. זה פשוט שם יפה שהסתדר בול על הילד השלישי שלנו.
התאומים מעט שונים זה מזה ולכן ידענו ישר שנבדיל ביניהם.
אך שניהם מהממים כמו אבא שלהם.
בדיוק כמו אנה- הם יצאו דומים לפארקר.
אני לא מתנגדת, אבל אני אשמח שאחד מילדיי יקבל גם משהו ממני בגנים. (משהו טוב ולא מהצד של אמא שלי, כי הוא מחורבן).
פארקר ואני ידענו של-בן לא יהיה קל כשיגדל. הוא וראיין יאומנו להיות חלק מהמאפיה ולבן יהיה יותר לחץ ודברים לעשות, אבל גם הבנו שיש לנו עשר שנים לפחות עד אז ולכן אנחנו יכולים לפחות לקצת, לנשום עמוק ולהעמיד פנים שאנחנו משפחה נורמלית. רגילה. לא קשורים לשום מאפיה או שיט כזה או אחר.
-
אמצע החורף הורגש- בכל זאת חודש ינואר- אבל אני נהנתי לשבת בגינה ולהרגיש את המשב רוח שמקפיא אותך עד עמקי העצמות שלך סתם כדי להרגיש שהכל רגיל. הכל ממשיך.
פארקר טיפל בתאומים ואני התחלתי להתרגל ללא להיות בהיריון מחדש.
לילות ללא שינה החלו מחדש- הפעם פי שניים יותר קשה.
לפעמים גם פי שניים וחצי כי גם אנה הייתה מתעוררת והיינו צריכים להשכיב אותה לישון.
כמו שפארקר אמר והבטיח באותו משפט- נתנו לאנה את אותה תשומת לב הרבה שנתנו לה לפני. לא נתנו לאף ילד יחס מועדף יותר או מוגבר יותר, אהבנו את כולם בצורה שווה וניסינו לטפל בכולם בו זמנית ובצורה המושלמת ביותר. לא משנה כמה קשה זה היה וזה היה קשה מאוד.
במהירות התרגלנו לשגרה חדשה והצלחנו לשלב כמה דברים במכה.
פארקר היה אבא ובוס מאפיה ואני הייתי עם הילדים, התמודדתי עם חרדות שכמעט ופסקו לאחר כמעט שנה ובנוסף שילבתי תחביבים שעסקתי בהם כי לעבוד לא הייתה לי אופציה או צורך לכך.
טום גדל לאט לאט וכך גם אנה שהחלה כבר ללכת.
טום ואנה היו דבוקים זה לזה בצורה קצת מפתיע ולכן הם היו מבלים ביחד אצל ריילי וקאי בזמן שהתאומים היו דבוקים זה לזה, הרעישו באותה רמה והיו רעבים ברמה מטורפת כמו אבא שלהם.
קאי, פארקר ולואיס היו עסוקים בעבודה ואני עם הילדים שלי ושל פארקר, ריילי עם טום וחברה של לואיס (שכנראה בקרוב תהפוך לארוסה שלו)
היינו תקועים בבריכה רוב היום כשהגיע הקיץ.
כמות הבלגן שהייתי צריכה לסדר לאחר מכן הייתה עצומה, אבל זה היה שווה כל רגע.
הייתי אימא לשלושה ילדים, נשואה לגבר מושלם בשבילי והרגשתי מוגנת ובטוחה כמו שלא הרגשתי כמעט מעולם.
YOU ARE READING
𝗛𝗶𝘀 𝗟𝗼𝘃𝗲
Romanceמה יקרה כשהשטן של העולם התחתון יגלה שהאישה שאהב יותר מהכל בעצם בחיים? מה יקרה כשתחזור הביתה עם שדים וסיוטים שיתחילו לצאת אל פניי השטח? היא הייתה האהבה הראשונה שלו, והוא היה גלגל ההצלה שלה. הם התחילו להקים משפחה קטנה וזה כמעט נגזל מהם לחלוטין. הם יע...
