הנסיכה הקטנה שלי

~part ten!~

~נקודת מבט ליסה~
אני ומייסון נכנסנו לרכב והעצבים עלו לי. 'אני ככ הולכת להחזיר לו על זה!' חשבתי לעצמי. לא הפנתי את הראש שלי לכיוון של מייסון, אפילו לא קצת. שלא יצור קשר עין, שלא יחשוב אפילו לדבר איתי. לאחר כמה דקות של שתיקה חשתי במישהו שמסתכל עליי. היה ברור לי שמייסון מסתכל עליי אבל אני לא מעוניינת להתחיל איתו שיחה. "קנאית." הוא אמר והמשיך, "את מקנאה שנישקתי את מליסה ואני יודע את זה רק לפי השתיקה שיש ברכב ברגעים אלה." הוא אמר בביטחון. "אני לא מקנאה בזה שנישקת את מליסה, מייסון. מה שקרה אתמול היה כלום בעייני." אמרתי. למרות שזה לגמרי ההפך, והוא ידע את זה. הוא ידע שכל מה שרציתי לעשות זה לתפוס את הצוואר שלו ולנשק אותו גם אחרי שלא נצליח לנשום. יכולתי לראות את זה על העיניים והחיוך הזדוני שהיה לו ברגע שאמרתי את המשפט הזה. הוא הסתכל עליי לעוד כמה דקות והייתה כמה דקות של מבוכה ברכב. "אני יודע שזה היה המון בשבילך ליסה," הוא אמר, והלב שלי החסיר פעימה. "שנינו יודעים." הוא המשיך והזיז את סנטרי באצבעתו. הוא יצר קשר עין לכמה דקות. כמה דקות שבקושי הצלחתי לנשום, כמה דקות שכל מה שעשיתי זה לשתוק ולהסתכל על תוך העיניים הכחולות היפות שלו העמוקות, שנראות כמו האוקיינוס.
~נקודת מבט מייסון~
אני יוצר איתה קשר עין ולא נותן לה לנתק.  העיניים האלה, העיינים הירוקות העמוקות   והגדולות שלה, שמתרוצצות כשהן פוגשות בפניי, שאני לא יכול להפסיק להסתכל עליהן. והשפתיים העבות שלה שכל מה שאני רוצה זה לנשק אותן, והאף הסולד והחמוד שלה שמתעגל בצורה מושלמת, ושערה הארוך הבלונדיני שנדבק לצדדי גופה, ממש מחבק אותה כשהיא הולכת. אני מכור לזה. אני מכור אלייה. הזזתי את שערה מאחורי אוזנה וראיתי את לחייה הופכות לוורדרדות. הפנתי את ראשי על עבר החלון והרכב המשיך לנסוע. הפעם, לא נסענו הביתה, נסענו למתחם אימונים. ולראות את האדריאן הזה זה כמו מוות בעינויים. הצרפתי השחצן הזה.. אני שונא אותו.
לאחר 50 דקות הגענו למקום, ולא יכולתי להוריד את העיניים שלי מהילדה היפה הזאת. אדריאן נצמד אלייה וכל מה שרציתי זה לתת לו בוקס לפרצוף, לרצוח אותו על זה שהוא נוגע בילדה שאני אוהב. אבל ידעתי כמה ליסה רוצה להיות חלק מהעסקיו של אביה והוא היה הדרך היחידה.
אז חיכיתי עד שהם יסיימו, כולי רותח מעצבים. כי מי הוא בכלל שיגע בה? מי הוא חושב שהוא שהוא נצמד לגופה? אני לא בדיוק שמעתי את השיחה שלהם אלא רק אותם צוחקים כמו משוגעים, וראיתי את חיוכה היפה מתרחב. לאחר שעתיים שהגיע סוף האימון, אדריאן ליווה אותה לרכב מה שגרם לי לקנא. מה הקטע שלו לעזעזל? שנייה לפני שהיא נכנסה לרכב הוא תפס בידה ונישק אותה על השפתיים. הרגיש לי משום מה שהיא תדחוף אותו, אך היא לא עשתה זאת. במקום זה, היא החזירה נשיקה על שפתיו, סובבה את עינייה לכיווני וקרצה לי. 'למה איתו?' חשבתי לעצמי הבנתי שהיא רצתה להחזיר לי אבל שנאתי את זה.

היי חברים אני יודעת שאמרתי לפני שבוע שאולי אעלה עוד פרק אבל לא הספקתי אז סליחה שלקח לפרק הזה שבועיים לעלות😭