הנסיכה הקטנה שלי

~part six~

~נקודת מבט ליסה~
אני לא יכולה לראות אותו נשבר ככה. זה שהוא אולי לא הבן אדם הכי נחמד בעולם לא אומר שזה מגיע לו.. מה שהוא עובר אני לא מאחלת לאויבים שלי. זה עושה לי רע לראות אותו בוכה בידיעה שאני לא יכולה לעשות עם זה כלום כי הוא לא מסכים לקחת את הצ'ק. אם הוא רק היה לוקח את הכסף.. אני חייבת למצוא דרך לעזור לו. ברגע שהוא יצא מחדרו נכנסתי לחדרו ישר בתקווה למצוא משהו.. כי אולי יש לו מחברת שרשום בה באיזה בית חולים אחותו נמצאת, או מה השם שלה.. זה שווה ניסיון. אני חושבת.. אחרי שחיפשתי בכל חדרו, אני נכנסת אל האמבטיה ומחפשת אם יש שם משהו איזה משהו. אני שומעת שיעול גברי ומסתובבת לאחור בבהלה "כן ליסה, מצאת משהו מעניין באמבטיה שלי?" אומר מייסון ונשען על הדלת. "מטומטם! הורדת לי את הלב לתחתונים!" מייסון גיחך בזמן שאני לוקחת נשימה ארוכה כדי להירגע. "מה חיפשת בחדר האמבטיה שלי?" מייסון אומר ונשמע שהוא די מסוקרן. "חיפשתי את המסרק שלי. חשבתי אולי הוא יהיה פה, מסתבר הוא לא.. וואי סתכל על השעה" הצבעתי על השעון שעל הקיר. "אני חייבת לזוז." אני אומרת בתקווה שלא יחשוד ומתחילה ללכת. הוא תופס בידי בעוצמה ושואל "אין לך תירוץ יותר טוב מלחפש מסרק?" ומתחיל לצחוק "בואי אני אגלה לך סוד" הוא אומר ומתקרב לאוזניי "אולי תהיי מופתעת אבל אני לא משתמש במסרק שלך." ומתרחק. "זה לא נראה ככה עם השיער הרך שלך" אמרתי בזמן שנגעתי בשערו. הלחיים שלו נהיו קצת אדמדמות
"אתה מסמיק מייסון?" אמרתי בקול שובב. "טוב תצאי לי מהחדר." אמר מובך. הסתובבתי והלכתי וכשבאתי לצאת ראיתי איזו מחברת שחורה שהייתה מונחת על שידתו. מה זה כאילו הרשימה השחורה שלי? חשבתי לעצמי. לקחתי את אותה מחברת באלגנטיות ויצאתי מחדרו. כשהגעתי לחדרי פתחתי את המחברת ומסתבר שזה היה היומן שלו. התחלתי לדפדף בדפים במטרה למצוא משהו שיוביל אותי לאחותו הקטנה. היא הכל בישבילו, אני יכולה לומר לפי הכתיבה שלו עלייה. אחרי חצי שעה שחיפשתי משהו שיוביל אותי עלייה הגעתי לדף שהיה רשום את השם של הבית חולים שהיא נמצאת בו ואת שמה. אני לוקחת את התיק שלי ומעיל כי גשום, ואת הצ'ק כמובן. ברחתי מהבית כדי שמייסון לא יקלוט אותי. אני הולכת לאופנוע שלי, שמה את הקסדה ונוסעת אל בית החולים. כשהגעתי הלכתי לאחת הפקידות, שהייתה נורא נחמדה יחסית לאלה שאני מכירה. "היי, באתי לכאן כדי לשלם לטיפול של סופיה סמית'. הינה הצ'ק." אמרתי. "אוקיי." הפקידה אמרה. ואני יצאתי משם עם הרגשה טובה על הלב. עד שראיתי את מייסון רץ לעברי.