☙
לא סבלתי אנשים שלא חשבו על אחרים. רק על עצמם. שלא דאגו לרגשותיהם של אחרים.
אגואיסטים.
אנשים טועים לחשוב שאנשים כאלו לא נמצאים בחייהם. טעות. אחד מתוך אחד אנשים בעולם לוקה בכך.
"חג המולד זה זמן להנות עם המשפחה".
נשכתי את שיניי מול הויכוח של האנמין יחד עם ג'ימין. "זה חג המעודד להנות עם המשפחה. מעודד. אין חובת חגיגה יחד". חתך האנמין את דעתו.
מקומם אותי. מדאיג. בוש לשאול לרגע בגלל העבר בו בגדתי בו.
דימיתי לראות אותנו יחד בעץ ענק. ישובים על ענפים. שלו נשבר. אני נותר מאחור. צופה בו נופל. לא עוזר. פוחד שיישבר גם שלי.
"אתה כל כך טועה!". התעצבן ג'ימין. גורם לי לגחך.
ג'ימין הייתה נשמה טובה בחיי. כשהתעצבן, הייתה נשמתו מתעצבנת. משרבב את שפתיו הנפוכות. מעקם את גבותיו. והפעם גם היתרה בי מבט על מנת שאסכים אתו.
"למה לדעתך זה לא יום גיבוש משפחתי?". הפנתי בהחלטה את ראשי אל אחי. "למה אתה ככה מזלזל בזה. האם לא חגגנו כל השנים עם המשפחה?".
"ענית על כך בעצמך". משהו נע בעצבנות בין עיניו. "אין לנו יותר משפחה. לכן אנו גם לא נחגוג את החג".
לרגע דמעתי מהלם. ממהר לדבר. "אין לנו משפחה?". הלם. "אנחנו נחגוג, אני ולונה-
"בדיוק. אתה ולונה. אתה תחגוג במשפחה החדשה שלך ג'אנקוק. עם הארוס שלך." גילגל עיניים. חונק את צווארי בידיים דמיוניות שרק ראו עיני.
"אתה מוזמן גם". התאמצתי לשמור על טון קול יציב ונוקשה.
"אתה לא חייב להיות נימוסי בשבילי ג'אנקוק". פטר אותי במשיכת כתף.
"זה לא נימוס. אתה המשפחה שלי!". יריתי בהלם שעדיין לא שכח. "אנחנו נהיה יחד בחג למה אתה מתעקש על פיצול?!".
"כי אנחנו כבר מפוצלים!". ירה. מחוויר לאחר רגע. מביט לכל עבר.
"אוקי". אני נושם עמוק. מביט אל חברי. "זה הרגע בו אני צריך לומר לך אם תוכל ללכת ג'ימין כדי שאני איישב דברים עם אח שלי. אבל האמת היא שאני לא רוצה שתלך ובו זמנית מאוד לא נעים לי שאתה ככה עד לויכוח המכוער שלנו".
"הכל טוב בייב". הוא קם מהספה, לא שוכח לקחת אתו את קופסת העוגיות. "לא מוותר על הקולינריות שלך". קרץ. מניח נשיקה בלחי שלי. מסתובב לאחי. "בבקשה לא להעציב את חברי. הוא ארוס. הוא אמור לשמוח. ג'ון האנמין". ירה בציווי.
אחי שתק מנגד. מפתיע אותי שוב.
"אוקי". אני פולט שוב כשהדלת נטרקת בעדינות על ידי. מסובב עיניים שואלות. "במה העניין האנמין?".
YOU ARE READING
۷ƙ|חיים שהם נצח.
Romanceעונה 2 לאחר: "נצחיות ושמה חיים". מיועד לאנשים שלא מפסיקים לטעות ולנסות. שלא שוכחים לחייך כשעצוב. לבכות כששמח. ליהנות מהדברים הקטנים. להיות חלשים. להיות חזקים. לבקש עזרה. ולהציע אותה לאנשים שנחוצים בכך. למות. לחיות. אם אינכם, הספר לא לכם. להגיע ל- 'ס...
