פרק 20-לבד בבית

1.2K 49 7
                                    

נקודת מבט גרייס-
היום יום שבת.
הבנים בחדרי הכושר/סוגרים ביזנס.
סיימתי את כל הספרים שהבאתי מהחנות של mg
מעניין אותי למה הוא קרא לה ככה?
בכל מקרא, אאידה בחדר היא ישנה היא עייפה וביקשה לא להעיר אותה.
הטבחים ביום חופש,והעוזרות ביום חופש גם בגלל שיש חילים בבית.
הם כמו רובוטים רק מהננים בראש לתשובה או שלא עונים בכלל.
אולי אני אלך לקחת עוד ספרים לקרוא?
שלא יהיה לי משעמם.

חייגתי לתיאו הצלצול השני הוא ענה לי.
"מה גראס?" ענה בשאלה
"משעמם ליי ואני רוצה ספר" אמרתי ודרשתי.
"אני בדרך" ענה

תוך חמש דקות גופו המוצק התמקם לייד הספר הנוחה ונעמד מולי.
"בואי" אמר.

נכנסנו לחנות כמובן שכמו תמיד הוא פתח לי את הדלת של הג'יפ הענקי והשחור שלו.
נכנסנו לחנות אני רואה כרגיל שהחנות ריקה מאדם.
"תי" קראתי לו,"מה גראס?"שאל בציפייה.
"למה אין אנשים בחנות שלכם?,הרי זה עסק כמו הקזינו שאמורים לבוא לפה אנשים."
שאלתי.
"זאת לא חנות גראס.
זה מקום בשבילך,שתוכלי להרגיש בו בחלום" אמר
"מאיפה לך שאני אוהבת ספרים?
כמה זמן לקח לבנות את המקום?
למה אין פה אנשים?
ולמה אני לא משלמת על הספרים?" שאלתי.
"לפני שהתחלנו את המבצע לחטוף את גרייס,
היינו עוקבים אחרייך ואחרי משפחתך כמובן,
כדיי לבצע את מבצע החטיפה כמו שצריך.
וראיתי שלמרות כל מה שעברת,תמיד יהיה לך מקום בלב לספרים." הוא ענה
זה נכון.
תמיד לא משנה מה שהיה מתח בבית הייתי הולכת לחדרי וקוראת ללא הפסקה.
"שבוע אחריי שהגעת אליינו החלטתי לבנות לך מקום שהיה רק שלך מקום כמו לב."אמר ואחז את 2 ידיי ב2 ידיו הענקיות.

"איך לקח כל כך קצת זמן?"שאלתי.
"אל תעליבי אותי גראס,אני המפקד הבכיר של המאפיה האיטלקית,אנשים חייבים לי."
ענה עם חיוך ממזר על פניו.
"למה אין פה אנשים?,ולמה לא צריך לשלם על הספרים?"שאלתי.

"יש 2 אנשים שאני מאשר להם להכנס לחנות החלומית הזאת גראס" אמר ונצמד לגופי וליטף את עורפי עם ידו הימנית וביידו השניה אחז את מותניי.
"מי הם?" שאלתי.
"אני ואהבת חיי" הוא ענה.
"מי זאת?"עניתי בפנים זועפות,מה יש לו מישהיא אחרת?!?.
"היא נמצאת פה עכשיו ליידי,מה את לא רואה אותה?"הוא ענה.

"למה אני לא משלמת על הספרים?"שאלתי.
"הריי אאידה אמרה לי שבחנויות משלמים הון לספרים היום".אמרתי מחכה לתשובה ממנו.
"אאידה לא הזכירה לך פרט קטן שסיפרה לך על מכירות."אמר והסתכל על שפתיי ועל עניי מספר פעמים.

"את לא צריכה לחשב מחירים של ספרים.
את צריכה להרגיש חופשי לקנות מבלי להתקל במחשבות ובתסביכים,
את מתקנת אותי ואני מתקן אותך גראס"
אמר ונשך את שפתיו והסתכל על עניי עמוקות.
"תודה" אמרתי.
"בא לי לנשק את שפתייך" ענה.
"למה אתה שואל?." אמרתי בכיווץ גבות.
"אני לא אעשה כלום ללא אישורך גראס"ענה.
"אני מאשרת." עניתי.
לא עברה שניה והוא חיבר את שפתיו לשפתיי
ונשק בעדינות לשפתיי.

his revenge- הנקמה שלו {1}Where stories live. Discover now