his revenge- הנקמה שלו {1}

פרק 35-האגו בשמיים

נקודת מבט גרייס:
כל השבוע דיברתי עם אאידה על יחסיי מין וכאלה, כי אני כן רוצה לדעת.
אני מאוד מפחדת שתיאו לא ירצה אותי כי אני לא קיימתי יחסי מין בחיי.
אני מתגעגעת לאמא שהייתה מביאה לי עצות.
אבל אני יודעת שהיא מחפשת אותי עכשיו,
אני מרגישה בת גרועה שאני לא מודיעה לה שאני פה.
תיאו אמר לי שאני לא חטופה פה,
שאני פה כי זה הבית שלי.
"הבאתי לך ספרים מהחנות" שמעתי קול לא מזוהה.

קמתי ישירות מהמיטה השעה הייתה 7:15
מבחינה בבחור בחליפה.
זה לוקה.
ממתי הוא מדבר?
הוא תמיד שקט או אדיש.
הוא הושיט את הספרים אליי.
"תודה"הודתי לו על כך שנתן לי את הספרים.
"אין בעד מה"אמר והנה את ראשו.
לוקה יצא מהחדר ואני קמתי ממיטתי.

סיימתי לצחצח את שניי פיזרתי את שיערי מול המראה לקחתי את המברשת שיער שבשידה
וסירקתי את שיערי.
הרגשתי שני ידיים אוחזות במותניי הרמתי את מבטי אל המראה רואה את תיאו מאחורי.
"בוקר טוב לאישה של החיים שלי."לחש לאוזני בקול עמוק שגרם לבטני להתהפך.
"בוקר טוב"עניתי ורכנתי את ראשי אחורה כדי לנשק אותו בקלילות.
"תפסתם אותו כבר?"שאלתי בציפייה.
"בוצע"השיב.
"הוא חי?"שאלתי.
הוא הניח לי נשיקה עדינה לצוואר.
"הוא בסדר בנתיים גרייס,אך הוא יקבל את מה שהוא צריך לקבל."אמר.
"אני יכולה לדבר כבר עם אמא שלי?"שאלתי בציפייה.
"עדיין לא גראס שלי,לאחר כל המלחמה הזאת אני מבטיח שאני היה איתך יותר ויאפשר לך יותר דברים אבל עכשין אני רק רוצה לשמור עלייך גראס"אמר והביט עמוקות בעיניי.
"אני אוהב אותך"אמר.
"אני מאוהבת בך"השבתי והסתובבתי כך שבטני צמודה לרגליו.

לאחר כל התקרית ארגוני בוקר תיאו הלך לבדר כמה עניינים במועדון וחזר הביתה.
ישבנו בחדר האוכל כולנו.

"לוקה אתה זוכר את זה?"שאלה סטלה את לוקה  שנית.
"את מה?" השיב לוקה שהיה עסוק בסטייק הענקי שבצלחת שלו.
"אני סיפרתי לך שבבית שלי יש לי כלב ואמרת לי שאתה מטפל בו,עבר כבר שבועיים וחצי מה קרה איתו?"שאלה סטלה בעצבים כיוון שחזרה על עצמה שנית.
"מטפלים בו יפה המאלפים של המאפיה שלנו"ענה לוקה בקרירות.
"אני רוצה לראות אותו"דרשה סטלה.
"את תראי אותו בקרוב בתור הכלב שמירה של המאפיה הזאת"אמר לוקה.
"מה כלב שמירה?!?!,הוא פאקינג גור!!!"אמרה סטלה.
"הוא יגדל להיות כלב ענקי"השיב בקרירות.
"אני חייב פריקה"התערב רייאן לשיחתם.
"לוקה היום אתה יכול לפנות לי את החדר שלך?"שאל רייאן את לוקה הזועם.
"לא"ענה בישירות לוקה.
"נו אל תהיה קרח"ענה רייאן.
"בנות"קרא לאונרדו שהתערב בשיחתם של הבנים שעוד שניה רבו מכות.
בשניות בודדות סובבנו את ראשנו את עבר לאונרדו.
"אני רוצה להגיד לכן שבקרוב יתקיים עם אישתי לעתיד עוד מפגש ואני מצפה ממכן שזה לא יגמר בפתיחות פרצופים"אמר לאונרדו והסתכל עלינו.
"מתי היא באה?"שאלתי בהתלהבות.
"עוד פחות מחודש"ענה.
"איזה קטע,עוד פחות מחודש אני לא פה."אמרה סטלה בהתלהבות.
"אז זהו...את נשארת פה"קבע לוקה בקשיחות
"הצחקת את בעלי"אמר סטלה והצביע על רייאן שחייך חיוך רחב והרים גבות בערמומיות.
"אמרתי לך שבנו מתקרבות אליי כי אני חיית טרף במיטה."אמר בגאווה.
"אם את רוצה אני פנוי"קרץ אל עבר סטלה.
לוקה רותח!
"עוד שעתיים אתה צריך להיות במרתף."קבע לאונרדו.
"תן לי 4 סיבובים בקטנה עם הגברת רגליי פשע"
אמר רייאן ללאונרדו.
"אני אתן לך מכות"אמרה סטלה בעצבים בזמן שרייאן תפס את הברך שלה מתחת לשולחן.
"אם את רוצה את זה אלים בייבי"אמר וקרץ לסטלה.

"ואי לוקה רותח!"אמר רייאן והצביע על לוקה שעוד שניה הצית אש עם מבטו הרצחני.
"לא לוקה רוצח"שאג לוקה התרומם מכיסאו בתנופה חזקה עד כדיי כך שהכיסא עף 5 מטרים מאחורה.
רייאן קם והתחיל לרוץ הזמן שלוקה רודף אחריו בהליכה מהירה ומבט רוצח.
"תגיד כבר שאתה רצה אותה"אמר רייאן והזיז את האגן שלו אחורה וקדימה מספר פעמים.
לוקה נדלק.
"לבנים יש אגו בשמיים"אמרה אאידה.
"יותר נכון בתחת"אמרה סטלה בגלגול עניים והמשיכה בשלה בזמן שהולך מול ענייה מרדף מוות.