*****נ.מ רוי*****
״את יוצאת איתו???״ שאלתי את אליס
היא לא ענתה .. רק הסתכלה למטה
״תעני אליס!!!! את יוצאת איתו??? את יוצאת עם החבר הכי טוב שלי?״
״כן. רוי!!!! מתי תבין כבר , זה נגמר בנינו!!! אנחנו רק פוגעים אחד בשנייה אהבה ראשונה או לא אהבה ראשונה , שלוש שנים או לא שלוש שנים- זה נגמר בנינו וזה לא יחזור. מה שהיה- היה הגיע הזמן ששנינו נתקדם הלאה!״
היא התפרצה פתאום מה שגרם לי להתפרץ עוד יותר
״לא יכלת להגיד לי את זה לפני שגרמת לי להתרחק מבנות רק כי גרמת לי לחשוב שיהיה בנינו משהו? לפני כל הפרצופים והסצינות קנאה שעשית לי תמיד????? לא יכלת להגיד לי אז שזה נגמר???״
עניתי בכעס
״לא.״ היא השיבה בשקט
״ביי אליס.״
״ביי רוי.״
אני לא מאמין אני שבור!!! יצאתי איתה פאקינג שלוש שנים ונפרדנו ומאז שנתיים אנחנו בקשר ויש בנינו משהו לא מוסבר ואני לא יכול להתאהב יותר מאז שהיא נכנסה לי לחיים- פשוט לא יכול.
ועכשיו עוד יש לי משמרת במסעדה הכי לא מתאים ... רגע , אולי מיה תהיה שם? די רוי אסור לך היא פאקינג קטינה .. חשבתי לעצמי. ובכל זאת לא יכלתי להפסיק לקוות שהיא תבוא לאכול שם ואני אראה אותה.
*******נ.מ מיה********
״נו מיה את חייבת לבוא איתי״ נועה אמרה לי
״ואם הוא יהיה שם נועה? מה אני אעשה אז?״ השבתי
״יואו מיה כולה מלצר מסכן ת ת ק ד מ י ! ״
״אני לא יכולה להתקדם!״ עניתי בעצב
״די מיה אהבת את המסעדה הזאת פעם הוא לא יכול להרוס לך אותה.״
ידעתי שהיא צודקת ...
״טוב״ אמרתי לאחר כמה דקות
״אז היום בשבע?״ נועה השיבה
״היןם בשבע -.-״
------------------------------
עשרה לשבע נועה עוד שנייה בדלת הסתכלתי על עצמי במראה-
לבשתי חולצת סטרפלסט בטן בצבע טורקיז , חצאית שחורה קצרה ושפתיי היו מרוחות בגלוס בהיר.
ממתי אני משקיעה כל כך למסעדה עם נועה? חשבתי לעצמי אבל עמוק בלב ידעתי שאני מנסה להתייפייף כי אולי אני אראה שם אותו.
הגענו למסעדה ובחרנו מקום בחוץ, הייתה רוח נעימה.
אני ונועה דיברנו עד שלפתע ראיתי אותו . אלוהים כמה שהוא נראה טוב ! אפילו עם הבגדים של המסעדה הוא חתיך .
״מיה את בוהה בו.״ נועה לחשה לי
״אוי לא לדעתך הוא שם ל...״
לפתע קלטתי שהוא עומד מעליי מחייך חיוך אבל חיוך שונה מהרגיל, חיוך עצוב כזה
״מה תרצו להזמין גבירותי?״ שאל אותנו בקול הזה שלו
״בשבילי פסטה ברוטב שמנת וקולה זירו.״ אמרתי
״אני רוצה שקשוקה נוסח ספרד עם ספרייט.״ נועה הזמינה את המנה הקבועה שלה פה
״מיד מגיע״ הוא חייך עוד חיוך עצוב וקרץ לנו.
*******נ.מ רוי*******
למרות שאליס שברה אותי . כאילו לגמרי משום מה הנוכחות של מיה העבירה לי טיפה את הכאב. היא כל כך יפה ומה שעצוב הוא שהיא לא יודעת עד כמה היא יפה.
ניגשתי לשולחן שלה ושל חברה שלה והבאתי את המנות . היא נראתה כאילו היא מתלבטת עם לומר לי משהו עד שלבסוף אמרה ״תגיד קרה משהו? אתה נראה קצת מבואס.״ את האמת שהייתי בשוק מהעובדה שהיא בקושי מכירה אותי אבל היא אחת היחידות שידעה לפענח אותי. איל היא קלטה שאני עצוב ???
״כן קרה...״ עניתי בחיוך עגום
״רוצה לספר לי ? ״ היא השיבה וחייכה את
החיוך הספק תמים ספק ערמומי הזה שלה
״אחר כך, יש לי עבודה לצערי ״ חייכתי אליה
״מבטיח? ״ שאלה והסתכלה אליי בעיניים הגדולות האלו שלה
״מבטיח.״
אחרי בערך שעה וחצי ראיתי שהיא וחברה שלה מתכוננות לקום . התקרבתי לעברן
״מעצבן בסוף לא סיפרת לי !״ היא אמרה
ידעתי מה אני רוצה לעשות, ואחרי אליס כבר לא היה לי כוח להאבק במה שאני מרגיש כלפי מיה.
״יודעת מה? תשלחי לי דיירקט באינסטגרם ואני אספר לך .״
היא הסמיקה.. אני תמיד מרגיש טוב שהיא מסמיקה מלהיות בנוכחותי
״סבבה.״ היא השיבה בגמגום
״אפשר חיבוק?״ שאלתי
והיא לא ענתה ורק התקרבה אליי וחיבקה אותי ולמרות שההפרש בנינו הוא שני ראשים עדיין יכלתי להריח את הריח שלה. הריח הממכר הזה שלה...
