הלכתי ברחוב והייתה לי סחרחורת, התנדנדתי מצד לצד וניסיתי לא ליפול על המדרכה היה כבר חשוך וגם אם לא היה ממילא לא ראיתי שום דבר. הייתי שיכור למות. תרתי משמע. ואני דיי בטוח שירד גשם? או שאני מדמיין את זה? מה? לפתע שמעתי רעש של מכונית שמתקרבת ואז עוצרת לידי, מים השפריצו לכל מקום בגלל שהמכונית עברה על שלולית. אז כנראה שלא דמיינתי את הגשם... הפנסים של המכונית סינוורו אותי וגרמו לסחרחורת להיות גרועה הרבה יותר, "תכבה את זההה...." מילמלתי בשכרות וחיכיתי שהאורות יכבו, איפה אני? האורות נכבו תוך כמה שניות והחלון של המכונית ירד. ראיתי מישהו שיושב על ההגה ומשום מה היה עם משקפי שמש? "אתה בסדר? אתה מתנדנד ברחוב באמצע הלילה, שתית?" הוא שאל, "אא... אולייי?" אוי הראש שלי כזה כואבבב, "אני אסיע אותך הביתה, מה הכתובת?" או איזה איש נחמד הוא מציע לקחת אותי הביתה! אוי איפה זה הביתה? זה איזה סוג של מדינה או משהו? "איפה זה 'הביתה'? כמה שעות טיסה זה?" שאלתי בזמן שנכנסתי לרכב של האיש הנחמד, "וואו אתה עד כדי כך שיכור?" שאל בזמן שעזר לי לחגור, "ממ, מה השם שלך?" שאלתי וניסיתי לא לתת לקיא לצאת כשהרגשתי את הקיא עולה לי, "סיד, מה השם שלך?" שאל ואני החזקתי את הראש סחרחורת, "ל-לנדון," מילמלתי ודפקתי על החלון שהיה לידי כדי שהוא יבין שאני צריך שהוא יפתח אותו, "אוי," הוא אמר ופתח את החלון במהירות בזמן שהמשיך לנהוג, רגע לאן הוא נוסע? נוסעים ל'הביתה'?! ואז הקאתי את כל תכולת הקיבה שלי מחוץ לחלון אל הכביש, "לאן נוסעים?" שאלתי, "אני מסיע אותך לבית שלי ובבוקר אני אסיע אותך הביתה." סיד אמר, ועכשיו שמתי לב לאיך שהוא נראה, היה לו שיער שחור ועגילים וז'קט עור בצבע שחור, עם מה זה?- דם? אה זה בטח חלק מהעיצובב מגניבב "אה, אוקיי," עניתי והסתכלתי על הנוף מהחלון.
* * * *
התעוררתי בבית לא שלי, כאב לי הראש והייתי על מיטה ענקית, של מי הבית הזה... הבטתי לימיני ושמתי לב לכוס מים וכדור לכאב ראש, אוי זה נחמד. לקחתי את הכדור ושתיתי בלגימה אחת את המים. קמתי מהמיטה, יצאתי מהחדר וירדתי במדרגות, בזמן שירדתי נזכרתי קצת במה שקרה אתמול, אני כנראה בבית של סיד. כשהגעתי למטה ראיתי את סיד עומד במטבח, "מה אתה עושה?" שאלתי בפיהוק והתיישבתי על הכיסא של האי שבמטבח. "מכין חביתה, אתה מרגיש יותר טוב?" שאל, "כן תודה," עניתי, "חשבתי לראות לך קצת את היער לפני שתלך ואז אני אקח אותך לבית שלך וניפרד כידידים." אמר, "למה ידידים?" שאלתי, דווקא זה מה שהפריע לי. "אז לא כידידים." "יופי. יותר מידידים?" שאלתי, מה יש לי היום? "אם אתה רוצה..." סיד אמר ולפני שהספקתי להגיד משהו הוא הניח שני צלחות עם חביתה וירקות אחת מולי ואחת לידי ובא לשבת בכיסא שמימיני.
אחרי כמה דקות שבהם אכלנו ודיברנו, סיד שם את הכלים בכיור והוביל אותי לדלת יחד איתו כדי להראות לי את היער, מסתבר שהוא גר ממש שנייה ממנו!
הלכנו כבר כמה זמן שבו סיד סיפר לי על הפרחים מהסוגים השונים שיש ביער, על פטריות רעילות שכאשר הוא סיפר עליהן חשבתי שזה ממש מגניב שהוא יודע את המידע הזה! דיברנו גם על כל מיני דברים אקראיים, עד שהגענו לקרחת יער וסיד עצר.
נ.מ סיד-
נעמדתי לכמה זמן ואז לנדון דיבר- "למה עצרת?" שאל, "בגלל זה." אמרתי והתקרבתי אליו, חיברתי את שפתיי לשפתיו ואז הושטתי את ידי לכיס האחורי של הג'ינס שלי, עשיתי את זה כל כך מהר שאני בטוח שהוא בכלל לא הרגיש, לפחות הוא זכה להתנשק איתי לפני זה. הוא כזה יפה שאני אוליי קצת מתחרט שלא חיכיתי קצת לפני שעשיתי את זה. ליטפתי את שיערו ואז ניגבתי את הסכין בחולצתי השחורה. חבל, בגלל שהוא לבש לבן החולצה שלו התלכלכה בדם. הרבה דם. מסתבר שהשתפרתי בלכוון! פגעתי בדיוק בלב שלו, מסכן, אין מה לעשות! החזרתי את הסכין לכיס האחורי.
אחרי שקברתי אותו מצאתי בדיוק מה שהייתי צריך! הרמתי את הורד האדום מהדשא ושמתי מעל לקברו.
אם לא הייתי חייב לעשות את זה אוליי הייתי מצטער על מה שקרה פה הרגע, אבל נו טוב. כולם מתים בסוף!
YOU ARE READING
Short Stories 🖤
Random* כל 'פרק' הוא סיפור בפני עצמו, לרוב דמויות שהופיעו בסיפור אחד יופיעו באופן חוזר בסיפורים אחרים. ⚠ הסיפורים מורכבים מדברים רנדומליים שעולים לי לראש, לרוב דברים מטומטמים\מוזרים\מטרידים. ~ מקווה שתהנו לקרוא כמו שאני נהנתי לכתוב!
