היום נגמר וחזרתי הביתה באוטובוס עם אלינה, אור נשאר כי יש לו אימון כדורסל.
״מתרגשת?״ אלינה שאלה
״לא יודעת, אני מנסה בעיקר לא לחשוב על זה. אני חושבת שאני אצא איתו היום וזהו, אני לא אצא איתו שוב.״
״למה לא?״
״כי הוא משפיל אותי כל הזמן אולי?״
אלינה לא הגיבה, רק בחנה את פניי בשקט.הגענו לבית שלי, שמוקף בשערי ברזל גדולים, טוב, זה האזור של העשירים בעיר. דחפנו את שערי הברזל והלכנו בשביל המרוצף באבנים, משני צדדיו דשא ירוק ורענן שמטופח כל יום בידי הגנן שלנו. אחרי בערך 10 מטרים, הגענו למזרקה הקטנה שבאמצע השביל. המזרקה עשויה משיש שחור ובראשה סמל קטן ממתכת של שתי חרבות.
נכנסו הביתה ועלינו במדרגות, אחרי שפתחתי את דלת החדר שלי, אני ואלינה הפלנו את התיקים על הרצפה והסתערנו על המיטה.
״וואי, כמה התגעגעתי למיטה שלך.״ אלינה אמרה באושר
״את לא מקבלת אותה ליני.״
״אפילו לא ללילה אחד?״
״אפילו לא ללילה אחד,״ אישרתי את דבריה ״במיוחד לא כשהמיטה שלך לא פחות טובה.״
״היא לא כמו המיטה הזו.״ אמרה באנחה.
YOU ARE READING
כובשת את העולם
Teen Fictionעלמה היא תלמידת תיכון. כמו הרבה בנות בגילה, היא מתאהבת, שוברת לבבות וליבה נשבר. האם תוכל לקום אחרי הפגיעה החזקה מכולן? *הסיפור מנקודת מבט אחת *אין להעתיק, לשכפל או לשכתב. כל הזכויות שמורות ©️