כובשת את העולם

פרק 13

יום שישי הגיע, סופ״ש, ועכשיו יש לי יומיים חופש.

קיבלתי הודעה מליאור
ליאור : בוקר טוב נסיכה
אני : בוקר טוב אהבה שלי. אוף, הפכת אותי לצ׳יזיתתת.
ליאור : אבל זה חמוד לך
אני : 😭
אני : אני צריכה לסיים, אלינה ויעל מגיעות אליי היום.
ליאור : תהנו ❤️
אני : תודה 😘

נכנסתי לחדר הרחצה, הפעלתי את הרמקולים והפעלתי פלייליסט רגוע-קצבי של שישי.
תליתי את החלוק ונכנסתי למקלחת, מתענגת על תחושת המים החמים.
יצאתי לחדר מלא אדים, ונזכרתי ששכחתי לפתוח את החלון. פתחתי אותו מהר ויצאתי, לא שוכחת לקחת את קרם הגוף שלי.

לבשתי את בגדי האימון שלי והתחלתי לסדר את החדר, זורקת דפים שגלגלתי לכדור לפח, מכניסה עטים למגירה, מחליפה מצעים ושואבת את החדר. זו די התרפיה שלי, לעשות סדר בבלאגן, אבל רק כשיש לי כוח.

הטלפון צלצל, אמא מתקשרת.
״היי אימוש״
״בוקר טוב עלמה, אכלת?״
״כן״
״סידרת את החדר?״
״כן אמא״
״יופי, יעל ואלינה מגיעות לישון היום?״
״כן,״ ומיהרתי להוסיף ״ואל תדאגי, שום אלכוהול, סיגריות, סמים או בנים.״
״מעולה, אני לא אהיה בבית עד שלישי בערך. אני צריכה לטוס לויאטנם לשכנע חברת הייטק לתמוך בפרוייקט שלי.״

אמא שלי התחילה מיזם לגיוס כסף לרווחת ילדי אתיופיה, המיזם נועד לדאוג להם לאוכל, לתרופות, להשכלה טובה ולהזדמנות לעשות משהו משמעותי בחיים שלהם, במקום שימותו בגיל עשר.

״טוב״ מלמלתי באכזבה, אני אמנם תומכת בפרוייקט לגמרי, אבל זה די מבאס שאמא שלך לא תוכל להגיע ליום ההולדת שלך.
״עלמה״ נאנחה ״את יודעת שזה לא תלוי בי.״
״אני יודעת, אבל יכלת לנסות לדחות או להקדים את זה.״
טוב, מיציתי את השיחה הזו.
״ביי אמא, נתראה בשלישי.״ אמרתי
״עלמה..״
ניתקתי את השיחה, נושפת אוויר בכעס.

פתחתי את הארון והוצאתי את תיק האימון שלי, מכניסה מגבת קטנה, ערכת רחצה, מפתחות ובגדים להחלפה, לא שוכחת קרם הגנה.
ירדתי למטבח ולקחתי מחברת קטנה.
רוזה,
יצאתי לחדר הכושר.
אחזור ב 16:00 בערך, תוכלי להכין ספגטי וקציצות?
עלמה

תלשתי את הדף ושמתי על השיש, מוודאת שהוא במקום בולט.
אני חוטפת תפוח ומכינה לי בקבוק עם מיץ פטל שימריץ אותי כשאתעייף.
מוציאה את האוזניות ומפעילה פלייליסט קצבי.

יצאתי מהבית והתחלתי לרוץ, אני לא אחת שאוהבת ריצות, אבל אני רוצה לשמור על הגזרה שלי. שלא תטעו, אני אוהבת את הגוף שלי, והריצה גורמת לי להתחטב ונותנת לי להתגאות בגוף שלי. הרוח מכה בפנים שלי, מרימה את השיער שקשור בגומייה. הרוח קרירה, מרעננת אותי וגורמת לי להרגיש חיה. אין מה לעשות, אני אוהבת קור.