פרק 6

33 6 3
                                    

נ.מ לוגן
היילי הגיעה אחרי כמעט חצי שעה עם דגמח ירוק שגדול ממנה בלפחות שתי מידות וגופייה לבנה, "אני בחיים לא מחכה לך שוב" אמרתי לה "כמה זמן לוקח להתלבש?".

"הרבה כשצריך לבחור את הבגדים" אמרה כמובן מאליו. "אז אתה יודע כבר מה אתה רוצה לבחור?" שאלה והפנתה מבטה אליי, "להתנדבות".

והאמת שלא, לא ידעתי, לא חשבתי על זה בכלל, כלומר, העתיד שלי היה ברור לפני שנה וחצי, אני אמשיך לשחות, אעבוד קשה ואגיע לאולימפיאדה, עד שנפצעתי בכתף והייתי צריך לעבור ניתוח, לולא זה, ההתנדבות שלי הייתה קלה. מאז הניתוח התוכניות שלי השתנו, התרכזתי בלימודים והלכתי לחדר כושר כהוראה מהפיזיותרפיסט שלי, עדיין התאמנתי שם עד שעזבנו, התכנון שלי הוא להתקבל למכללה טובה ואז לראות מה בהמשך.

"לא, האמת שלא חשבתי על זה, את?" עניתי.

"מאדי תעזור לי עם זה היום אחרי צהריים" היא אמרה, אולי זה רעיון חכם לדבר עם השותפים שלך לחדר, ג'יימי ישמח לעזור לי.

"כדאי שאתחיל לחפש אז" אמרתי וגיחכתי.

"אפשר רגע..." התחילה להגיד ושקלה את מילותיה, "לדבר על הפיל שבחדר?" שנינו ידענו על מה מדובר.

"מה את חושבת שזה היה?" שאלתי על החדר ההוא, על כל הדברים שהיו בו, על מה שהאיש הזה רצה, חיפש.

"אני לא יודעת" היא משכה בכתפיה, "נראה שהוא מחפש משהו, או מישהו, זה נראה חשוב" אמרה "ומסוכן" לחשה לעצמה.

"טוב אני רוצה לדעת" אמרתי "מה הוא מחפש, מה הוא רוצה, מה קורה פה, כי ברור שקורה פה משהו, במקום הזה" הסתכלתי סביב.

"גם אני רוצה, ממש" הוא אמרה והסתכלה עליי, "אבל לוג" היא נשכה את שפתיה, "אנחנו צריכים להיות ממש ממש זהירים".

"אנחנו נהיה, מבטיח, לא ניתן לו לתפוס אותנו שוב" הבטחתי.

- - - - - - - - - - -

חזרנו לפנימיה בדיוק לפני ארוחת הצהריים, אחרי שעברנו בכמה חנויות וקנינו כמה דברים, טוב, בעיקר היילי. "חזרתם בול בזמן!" ליזי קיבלה את פנינו כשנכנסנו לחדר שלהן, "בואו נכיר לכם את כולם" היא אמרה ויצאה מהחדר ומאדי אחריה.

הגענו לחדר האוכל והלכנו אחרי ליזי ומאדי לשולחן עם עוד 5 אנשים, ג'יימי אחד מהם.

"תסתכל לאן אתה הולך אידיוט!" היילי צעקה על רייאן שנתקל בה.

"טוב מותק פעם הבאה אני אשתדל לא להיתקל בך" אמר וקרץ לה וכבשתי את הדחף לתת לו אגרוף בפרצוף אז רק נעצתי בו מבט נוקב.

"אל תקרא לי מותק חתיכת מטומטם" היא דחפה אותו והמשיכה ללכת לכיוון השולחן, ואני אחריה.

"איך אתם סובלים אותו?" היילי שאלה אותי ואת ג'יימי כשהתיישבנו.

חקירה בשביל שנייםWhere stories live. Discover now