פרק 9

35 7 1
                                    

נ.מ לוגן
מעולם לא דימיינתי שאגיע לסיטואציה כזאת, הולך במסדרונות בית הספר שלי, חבוש ביד שלפני דקה היה סכין תקוע בתוכה, וכל מה שעובר לי בראש זה הקטע הזה בכיתה שנאלצנו לנקות מהדם שלנו אחרי שהמורה שלנו דקר אותנו, בהחלט לא סיטואציה שחשבתי שאגיע אליה.

"סליחה על האיחור" נכנסתי לאחד החדרים שג'יימי כיוון אותי אליו דרך הטלפון, "הייתי עם בריאן" עלתה לי בחילה רק מלהגיד את השם שלו, "אני והיילי עזרנו לו, היא תגיע עוד מעט".

"בריאן אמרת?" שאל המורה שעמד מול הלוח, "תן לי רק לשאול אותו" הוא הוציא את הטלפון והתחיל להקליד הודעה בזמן שאני עמדתי בפתח הכיתה, ליבי הלם בחוזקה בחזי, הוא חייב לאשר את זה נכון? הרי מה הוא יגיד?

לאחר כמה שניות המורה אמר, "בריאן אומר שזה בסדר" הוא אמר, "אתה יכול לשבת, אתה בוודאי לוגן" הנהנתי באישור, "מה קרה ליד שלך?" הוא אמר כשהפנה מבטו לידי החבושה.

"אה זה..." הסתכלתי על היד וניסיתי לחשוב על סיפור כיסוי, "כשעזרנו לבריאן מעדתי ונפלתי, אבל זה בסדר" שיקרתי והלכתי לשבת בכיסא הפנוי ליד השולחן של ג'יימי ובן.

אחרי כמה דקות היילי וליזי נכנסו, היילי לבשה בגדים אחרים, הן התיישבו ביחד בשולחן הריק שלפניי ולפני ילד שאני לא מזהה, שישבתי לידו.

רכנתי קדימה, "היי" לחשתי, "את בסדר?" שאלתי אותה.

"בערך, כן" לחשה לי חזרה כשעדיין הסתכלה על הלוח ונשענה אחורה, "ואתה?" הפעם היא כן הסתכלה אחורה.

"בערך, כן" חייכתי אליה והיא חייכה חזרה.

אחרי שיעור משעמם מאוד חזרנו לכיתה שלנו ואני והיילי התפללנו שלא השארנו שום סימן למה שהיה שם לפני שעה, אך כלום לא נשאר.

ובלי ששמנו לב נגמר יום הלימודים הראשון שלנו בפנימיה, תודה לאל, חזרנו למגורים, הקלדתי הודעה לאריק.

'היי אריק זה לוגן, לגבי ההתנדבות בבריכה, אני אעשה את זה' לחצתי על 'שלח' והכנסתי את הטלפון לכיס הטרנינג שלי, אבל אחרי פחות משנייה שמעתי צליל הודעה אז פתחתי שוב את הטלפון.

'מצויין! אודיע למנהל הבריכה, תודה' הודעתו הופיעה על המסך.

הייתי בחדר, ג'יימי ישב ליד השולחן והכין שיעורים, רייאן לקח איזשהו חטיף מחדר האוכל וצפה במשהו בטלפון, ואני ישבתי מיטה ממנו.

"מה אתה עושה שם ג'יימי?" שאלתי אותו והוא הרים את מבטו והסתכל אחורה.

הוא החזיר את מבטו אל שיעורי הבית שלו "סתם" התחיל להגיד, "אלגברה" הוא אמר והמשיך לכתוב, אחרי כמה שניות שמעתי אותו אומר, "ו..." הוא הניח את העט שלו בשעה שאמר, "סיימתי", הוא הסתובב אחורה בכיסא, קם והתיישב על מיטתו באמצע לכיווני.

חקירה בשביל שנייםWhere stories live. Discover now