פרק 11

63 7 5
                                    

נ.מ לוגן
שבוע לאחר מכן
כבר שבוע עבר וכלום לא קרה, המשכנו להגיע לבית הספר, ואני חושב שאני מתחיל להתרגל לנוכחות של בריאן שם, התחלתי ללמד את הילדים בבריכה, והיה נורא פחות משחשבתי, בינתיים. אני והיילי לא דיברנו על לחזור לחדר ביער כבר שבוע, רייאן והיילי ממשיכים לריב, כרגיל, היה שבוע נורמלי יחסית לימים הראשונים שהיו לנו בפנימיה...

"אנחנו צריכים לדבר" היילי באה אליי לכיתה כשסיימנו שיעור מתמטיקה, שלא למדנו ביחד.

"אנחנו מדברים" אמרתי לה כשהייתי עסוק בהכנסת הספרים לתיק שלי.

"לא אנחנו צריכים לדבר על-" היא עצרה כשחיכתה שהאדם האחרון שעבר לידנו יצא מהכיתה, "אתה יודע" היא רמזה וישר הבנתי שהיא מתכוונת לחדר ביער.

למה חשבתי שלא נדבר על זה יותר? ברור שנדבר על זה. "טוב" התחלתי להגיד והתיישרתי בכיסא, "נהיה ישרים, את רוצה לחזור?".

"אני לא יודעת" היא אמרה כשקמתי, לקחתי את התיק שלי ויצאנו מהכיתה, "כלומר כן, מאוד, אבל הוא יהרוג אותנו" היא לחשה את המשפט האחרון והלכה מהר כדי לעמוד בקצב שלי.

"כן" נאנחתי, "אני יודע" עצרתי והסתובבתי אליה, "אז..." התחלתי להגיד, "כדאי שנהיה מאוד זהירים" שלחתי אליה חיוך תחמני והיא החזירה לי את אותו החיוך.

"לוגן בראון, אתה שימושי כשאתה רוצה" היא אמרה והמשיכה ללכת.

"מתי נלך?" שאלתי.

"אנחנו לא יודעים מתי הוא לא שם" היא אמרה.

"אנחנו כן יודעים" אמרתי כשהבנתי בדיוק מתי הזמן הכי טוב להיכנס.

"בזמן בית ספר" היא אמרה כשהבינה "אתה גאון".

"אני חושב שמחר שנינו נתעורר עם שפעת באורח פלא" אמרתי בחיוך.

- - - - - - - - - - -

קמתי למחרת בבוקר לקולו של ג'יימי, "קדימה" הוא ניער אותי, "קום כבר, אנחנו נאחר" הוא אמר ואז הכה בי עם כרית.

"האמת ג'יימי" זייפתי שיעול, "אני לא כל כך מרגיש טוב" אמרתי בלחש וניסיתי לגרום לקולי להיות צרוד.

"עוד לא שבועיים פה וכבר מזייף להיות חולה?" הוא צחק, "טוב אני אזרום איתך אחי" הוא אמר והרים את ידיו.

נשמעה דפיקה בדלת ואז היא נפתחה, ליזי ומאדי פתחו את הדלת, היילי כמובן לא הייתה איתן, "איפה היילי?" שאל ג'יימי.

"היא קמה ממש חולה, היא לא תבוא היום" כמעט חייכתי, מיד ג'יימי התרחק מהמיטה שלי.

"סליחה אחי, לא אישי, חשבתי שאתה מזייף, אבל אני לא יכול להיות חולה, מבין?" ג'יימי אמר, וכבשתי צחוק, הנהנתי, הם יצאו מדלת החדר וישר קמתי מהמיטה.

פרצתי בצחוק שהחזקתי עד עכשיו ואז התארגנתי, והלכתי לחדרה של היילי.

"שירות חדרים" קראתי כשנכנסתי לחדר מבלי לדפוק, "מוכנה ללכת?".

חקירה בשביל שנייםWhere stories live. Discover now