קיארה/ ניקולאס (23)

673 48 31
                                    

אני מתעוררת במושב האחורי של רכב לא ידוע, בזמן ששתי גורילות עצומות בגודלן יושבות בקדמת הרכב עם ריח גברי חזק שגורם לי לכווץ את אפי בגועל. במושב הנהג יושבת גורילה בלונדינית עם קעקוע של חרב מאחורי אוזניה, ובמושב הנוסע הקדמי יושבת גורילה עם שיער חום כהה.

הסתכלתי בחלון וראיתי אור יום לכן הסקתי שעבר יום או יומיים מאז האירוע שהיינו בו, האירוע שבו אני היה אמור למות. כרגע אני לא יודעת אל לוק כבר הרג אותו או לא.

אני ישר נזכרת בשיעור שמתאו העביר לי כשהייתי בת 11, באותה תקופה הרוסים היום איתנו במלחמה סוערת, עד כדי כך שמתאו לא נתן לי, ללוקאס ולתאומים לצאת מהבית מפחד שיחטפו אותנו.

( קיארה, גיל 8)

ישבתי במיטה שלי בחדר וראיתי טלוויזיה, לא יצאתי מהחדר כל היום כדי לא להתפתות ולאכול משהו. אמא שלי אמרה שאני שמנה ושלאכול לא יעזור לי לרדת במשקל ולהיות יפה ורזה, אבל הייתי כל כך רעבה, לא אכלתי כל היום.

השעה כבר חמש בצהריים ואבא שלי עוד לא חזר הביתה, ואני שמחה על כך.

לפתע שמעתי דפיקות על דלת חדרי ומתאו נכנס לחדר. אולי אנשים לא יבינו אותי ויגידו שאני מוזרה שאני יותר מחוברת לאחי הגדול ולא לאחי התאום אבל ככה זה. זה לא אומר שאני לא אוהבת את לוקאס אבל אני אוהבת יותר את מתאו.

״היי קטנה אחת״ מתאו אמר בחיוך המסנוור שלו, זה שרק אני זוכה לראות, כי הוא אוהב אותי הכי בעולםםםם.

״היי מתאו״ השבתי למתאו בחיוך. ״למה לא יצאת מהחדר היום? מישהו עשה לך משהו? את מי אני צריך להרוג״ מתאו שאל בדאגה. ״איל אתה יודע שלא יצאתי מהחדר כל היום? אתה יוצא מהבית כל יום בחמש״ שאלתי בחשד, זה לא הגיוני שהוא יודע את זה.

dangerous dealWhere stories live. Discover now