היי דבר ראשון אני רוצה להתנצל על מה שכתבתי על הפלפאף בפרק הקודם. זה לא היה בכוונה לפגוע אז אני מצטערת אם יש כמה הפלפאפים שנפגעו או אנשים שחשבו שזה מה שאני חושבת על הבית הזה. משהו חשוב לדעת עליי: הפלפאף זה הבית האהוב עלי בכל העולם אז סליחה אם מה שכתבתי מטעה.
הי, היום הלכתי לבית הספר שלי. כי למרות הכל אני עדיין לומדת שם ביינתים. סוורוס שונא כשאני הולכת לשם. הוא אומר שמשעמם לו כשאני לא שם. ״לילי בבקשה על תלכי לבית ספר היום!״ היום היה יום חשוב, היומולדת אחת עשרה של סוורוס. ישבנו מתחת לבית שלי, אני עם תיק גב קטן. ״אני מצטערת סוו אבל יש לי היום מבחן ממש חשוב ואמא ממש לא רוצה שאני אחמיץ גם אותו כמו שעשיתי לשניים הקודמים״ ״אבל את לא תהיי איתי כשאני אקבל את המכתב שלי מהוגוורטס״ ״מי יודע? אתה לא יודע מתיי אתה מקבל אותו.״ ״אבל אני רוצה שתחגגי איתי לילי! אמא שלי אופה עוגה, היא אף פעם לא אפתה לי משהו לפני זה. וגם כבר שכנעתי אותה איכשהו להזמין אותך ואת ההורים שלך למסיבה שלי אז תגידי תודה, זה לא היה קל לילי״ הסתכלתי עליו בחיוך והוא הסתכל עליי בתחינה, ״אני ממש מצטערת סוו. אם אני אחמיץ את המבחן הזה, יעיפו אותי מהלימודים״ ואז הלכתי. יש הרבה פעמים שאתה יכול לחשוב שאני גועלית בגלל מה שאני עושה לסוורוס, אבל אני לא! אני מתכננת לו מתנה ענקית שאמא תעזור לי לארגן. יש לי אישור לצאת מייד אחרי המבחן. אז עשיתי את המבחן וכנראה נכשלתי מכיוון שפיספסתי כל כך הרבה חומר כשביליתי עם סוורוס. התהלכתי לי ברחוב מצפה כבר להגיע הביתה, ואז ראיתי את לוציוס! הוא הלך ממש לפני עם כמה אנשים שאני לא מכירה. ״כן אייברי אני אכסח להם את הצורה!״ הוא צעק לילד ליידו. ״היי לוציוס!״ צעקתי בעליזות ורצתי למקום שבו הם עמדו. לוציוס קפא. ״מי זאת? החברה הבוצדמית שלך?״ אמר ילד שרירי עם עיניים בולטות, הוא נראה כל כך מפחיד שהלכתי צעד אחד אחורה. ״נו נו נו, תראו את לוציוס מאלפוי מתחבר עם מוגלגיות!״ לוציוס כעס על הילד ולחש לו בתקיפות: ״סתום״ ואז הוא הסתכל עליי, ״מאיפה את יודעת את השם שלי בוצדמית?״ הייתי המומה. לוציוס קרא לי בוצדמית? אבל זה לא הכל, הוא בעט בי! ונפלתי על המדרכה. הברך שלי השתפשפה וזה שרף כל כך! הסתכלתי עליו עם דמעות בעיניים. ״בואו חברה, היא לא שווה כלום״ ואז הם הלכו. חיכיתי עד שהם יעלמו לגמרי כדיי לקום שוב על רגלי. את שאר הדרך עשיתי בריצה למרות רגלי הכואבת. לא רציתי לפגוש אף אחד שאני מכירה יותר. כשנכנסתי הביתה אמא אמרה: ״נו באמת לילי! מה קרה לברך שלך? שוב השתוללת בחוץ עם סוורוס?״ לא אמרתי כלום. אבל למרות הכל היא חבשה לי את הברך. לקחתי את החבילה הגדולה ומיהרתי לעץ שלי ושל סוורוס, ידעתי שהוא לא יהיה שם. קישטתי את העץ באורות צבעוניים ודגלים והוצאתי את ערכת כלי התה שלנו. והוא הגיע, החלטתי לא לספר לו על המקרה עם לוציוס. זה היומולדת שלו. אבל הוא לא נראה שמח במיוחד. ״הפתעה!״ צעקתי. ״אתה לא שמח?״ הוא התאמץ לחייך אבל לא הצליח בזה כל כך. ״אתה מעדיף שנלך לבית שלך ונאכל את העוגה?״ שאלתי באכזבה. ״עזבי כדאי שנישאר כאן. אמא שלי, בסוף לא הכינה עוגה.״ הרגשתי רע ממש בשבילו. הוא התרגש מזה כל כך. ״לילי מה קרה לברך שלך?״ ״כלום. זאת אומרת נפלתי ברחוב כשרצתי לכאן״ ״טוב...״ ניסיתי לשפר את המצב רוח אבל זה לא הלך. לא דיברנו יותר ביום הזה. לילי
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
