פרק 1- הילדה מהטלפון

160 10 8
                                    

נ.מ ניק

"א... אני יחזיר לך את הכסף מחר" הבן זונה הזה שקשור לתקרה עם שרשראות אמר זאת.
"מעניין" עניתי לו ברוגע.
"בכל פעם שזה קרה אתה רק אמרת שתחזיר את הכסף מחר" המשכתי את המשפט כשהוא שותק, בדיוק כמו שאני אוהב, פחד
"א... א... אני מבטיח שאני אחזיר לך את הכסף מחר, רק בבקשה... אל תפגע בי"
יש לי משפחה!" הבן זונה הזה אמר אחרי כמה דקות של שתיקה.
הוא סתם מתנהג כאילו אכפת לו מהם.
אם כל כך היה אכפת לו, הוא לא היה משאיל ממני כסף.
הוא פאקינג חייב לי 67,000 דולר!
"אתה מכיר את החוקים, אתה זה שביקשת את זה"
אמרתי וישר יריתי לו בין העיניים.
"אם כל כך היה אכפת לך, לא היית משאיל ממני"
אמרתי לגופה שלו.
למרות שבתכלס רציתי לתת לו לסבול, זה לא כל כך קרה כי יש לי עניינים חשובים יותר לטפל בהם.
יצאתי מהחדר וביקשתי שהשומר שליד הדלת ינקה את הגופה הזאת.

התחלתי ללכת אל רוברט, הבוגד של המאפיה האיטלקית.
הוא עבד עם המאפיה הרוסית, הוה היה מרגל שלהם.
בזכותו הם גנבו לנו סחורה. אבל זה לא היה נמשך זמן רב.
ככה זה, אי אפשר לעבוד עלי, על ניק אנטונלי

המשכתי ללכת במזדרון הארוך, שבסופו שמנו את רוברט בתא של הבוגדים, זה תא צפוף וקטן, מלא באבק וחרקים בכל פינה.
אף אחד לא מתקרב לשם, חוץ מהשומרים הבכירים ביותר, אני, אבי ואחותי הקטנה.

כן כן שמעתם נכון אחותי הקטנה.

לאליס יש שיער בלונדיני, ולעומתי יש לי שיער שחור.
הדבר היחיד שאנחנו דומים בו במראה החיצוני הוא העיניים שלנו שהם בצבע ירוק, ושלשנינו יש גומות.

"אליס!" צעקתי לעבר אחותי הקטנה
כשהתחלתי לראות אותה בהמשך המסדרון.
היא נמצאת בדלת ושומרת עליה, כי טוב...
רוב השומרים הבכירים שלי נמצאים בטקס מיוחד שאבי עורך כרגע בלנסות למצוא לי אישה מתאימה.
למרות שבתכלס אני מעדיף רק לזיין ולזרוק.

המשכתי להתקדם לעבר אחותי בעצבים.
אני מקווה בכלל שלפחות סרג׳ו שומר על הדלת,
אני לא רואה אותו.
טעיתי

"אליסון! מה את עושה אם אפשר לשאול?!" אמרתי לאחותי בשיא העצבים, אני מקווה בשבילה שהוא לא ברח
"תרגיע כבר, טוב??!"
"מה יש לי כבר להרגיע??! את לא שומרת על הדלת! ואם הוא ברח??! יש לך שמץ של מושג לאיזה בעיה נכנסנו??!" עניתי לה
"קודם כל תירגע" אליס ענתה לי וגילגלה עלי את העיניים
שלה.
"תפסיק לקרוא לי אליסון, אתה יודע שאני לא אוהבת שקוראים לי ככה."
"ואין לך צורך לדאוג, הוא לא ברח"
אחותי תמיד הייתה כזאת... מן... גברית כזאת.
המון חשבו שהיא לסבית, אבל למען האמת לא.
לגדול בבית עם 2 בנים ולהיות הבת היחידה, זה באמת קשה.
ועוד לא צריך להתחיל לדבר על השומרים.

"אז מה בדיוק עשית??" "אה אליס??"
"הייתי בטיקטוק בטלפון" היא אמרה.
אליס מכורה לטלפון, זה כאילו שהיא הבן המאפיה שאובססיבי לאיזה בחורה קשות כמו בספרים בדרך כלל.
"מה בדיוק יש לך לעשות בטיקטוק שיותר חשוב מלשמור על בוגד"
"לראות ריקודים" היא אמרה וישר פתחה את הטלפון שלה והרתה לי, אותה

מי זאת?
"טום גאלו"
היא מזכירה לי מישהו.
מישהו שחייב לנו המון כסף.
אני מקווה שזה לא מי שאני חושב עליו.
______________________________

פרק ראשוןןןןןןן
אני בשיא ההתרגשות
מקווה שאהבתם🫶

הסטוקר האכזרי שליWhere stories live. Discover now