נ.ב. פרסי
מדהים איך יום רגיל לחלוטין, בבוקר שגרתי לגמרי, יכול להיהפך תוך חמש דקות ליום שאתה יודע שלא יצא לך מהראש כל כך מהר.
אני מניח שזה לא אמור להפתיע אותי במיוחד... כבר עברתי דברים גרועים יותר. אבל אני אף פעם לא אתרגל למהירות שבה מתגלגלים הדברים.
הבוקר שלי התחיל נורמלי לגמרי. התעוררתי, יצאתי לשחיית בוקר, אכלתי, דיברתי קצת עם אנבת, ובדיוק הייתי באמצע להתאמן בחרב כשהעיניינים התחילו להידרדר במהירות.
'' קדימה פרסי! '' צעקה קלאריס, ''ניחלשת מאז הקרב על גאיה!''
התחמקתי ממכת חרב שקלאריס שיגרה לעברי והחזרתי מהר מתקפה משלי, ''אני מרחם עלייך,'' בחיוך מסוכן, ''אני לא רוצה להראות לך את כל הכוח הרב עוצמתי שלי''.
''בטח'', אמרה קלאריס וניסתה לשפד אותי, ''אני לגמרי מאמינה לך! אתה בכלל לא פחדן פיתולוגי שמנסה לברוח לאימ'לא ברגע שמרימים עליו חרב.''
הדפתי את התקיפה שלה בחזקה והעפתי לה את החרב מהיד, ''מי פחדן עכשיו?'' שאלתי בחיוך והפלתי אותה על הרצפה כשחוד החרב שלי מונח מול פניה.
היא גילגלה עיניים ומיהרה לקום מהרצפה.
''תודי, אני יותר חזק ממך!'' התגרתי בה בחיוך בזמן שהלכה להרים את החרבה.
''בחלומות, מוח אצה!''
''היי, מוח אצה זה של אנבת'!''
''אני המצאתי את זה לפניה.''
'' זה עדיין לא משנה את הדברים שאני יותר טוב ממך!''
''שטויות! נתתי לך לנצח!''
''ברור.''
''תתכחש לזה כמה שאתה רוצה, מוח אצה! אני יותר טובה!'' היא הסתערה לעברי עם החרב.
''היי, קרב חוזר לא ישנה את ההפסד שלך!'' חמקתי במהירות מהחרב והסתערתי בחזרה.
''אנחנו עוד נראה!'' היא הדפה את החרב שלי והחזירה מתקפה.
המשכנו להילחם עוד כמה דקות טובות מלוות בעקיצות והתגרויות כשוויל סולאס הפריע לנו באמצע.
'' אמממ, פרסי? כירון שלח אותי לקרוא לך, צריך את עזרתך בבניין המרכזי.''
''רק רגע'', התנשפתי והשתדלתי להשאיר את העיניים על החרב של קלריס.
''נו כבר, תפסיד וזהו!'' פלטה קלאריס, ''גם ככה אין לך סיכוי''.
''עוד נראה למי אין סיכוי'', אמרתי והמשכתי לתקוף.
בתנועה חלקה, קלאריס הפילה אותי על הרצפה, ונסתה לחתוך לי את הפרצוף, בשניה האחרונה, חסמתי אותה עם החרב.
'' נו באמת, פרסי'', אמרה והגבירה את הלחץ על החרב, ''תוותר וזהו, גם ככה כבר ניצחתי!''
''לא'', חייכתי אליה,'' עוד לא''.
וויל נראה מרותק.
בתנועה מהירה, סובתי את החרב שלי, הזזתי את החרב של קלאריס מהפנים והשתמשתי ברגליים בתור תנופה כדי, בלי לבזבז זמן תקפתי את הקלריס, העפתי לה את החרב, והנחתי את החרבי שלי מתחת לצאורה.
''ניצחתי'', אמרתי בחיוך.
''יופי'', אמר וויל, ''אתה בא?''
החזרתי את החרב למקום והתקדמתי אל וויל.
''זה עוד לא נגמר, פרסי!'' צעקה אלי קלאריס, היא נראתה מעט מעוצבנת מזה שניצחתי אותה פעמיים.
הוצאתי לה לשון.
ברגע שהיגענו לבניין המרכזי, וויל מיהר לחזור למרפאה ואני נכנסתי פנימה.
כירון ורייצ'ל עמדו שם ודיברו עם אנבת',נראה כאילו הם דיברו על משהו חשוב.
''פרסי!'' אמר כירון בחיוך שראה אותי, ''טוב שהצטרפת.''
''היי, אז מה העיניין?'' שאלתי ונעמדתי לצידה של אנבת.
''אנחנו עומדים לארח את המחנה הרומאי!'' היא אמרה בהתרגשות.
''רגע- מה??''
''כן'', אמר כירון,'' דיברנו עם הפראיטורים והחלטנו רוצים לחזק את הקשר בין הרומאים ליוונים, על מנת שיימנע עוד מקרים לא נעימים כמו המלחמה האחרונה.''
זכרתי את המלחמה טוב מאוד... כמעט נגרם נזק לשני המחנות בגלל שנאה של בן אדם נורא אחד, מעצבן ומכוער- ואני מדבר כמובן על אוקטביאנוס.
''אז מתי הם באים?'' שאלתי משמחה על כך שבקרוב נתראה שוב עם חברינו הוותיקים.
לאחר המקרה עם גאיה, ריינה ופרנק חזרו למחנה הרומאי כדי לסדר את כל הבלגן מהמלחמה, הייזל הלכה איתם וגייסון ופייפר נשארו זמן מה כדי לעזור גם כאן, אבל הם הלכו לבקר לפני כמה ימים.
וליאו...
עדיין נעדר...
אבל אנחנו לא מאמינים שהוא מת!
אנחנו נחפש בכל מקום אחר את הנער השדוני הקטן.
'' אנחנו עוד לא יודעים'', אמרה רייצ'ל ושלפה אותי ממחשבתי, ''רק הבוקר הם הודיעו שהם יבואו לבקר, אבל ייקח זמן עד שנקיים את הפגישה עצמה''.
''נכון, אבל עד אז, אנחנו צריכים להכין את המחנה,'' אמר כירון, ''חשוב שהכל יהיה מושלם בבואם של הרומאים.''
''אל תדאג, כירון,'' הרגיעה אותו אנבת, ''הכל יהיה מעולה! נשכן את הרומאים בבניין המרכזי בזמן שהותם. הם יהנו כאן מאוד!''
''אני לא דואג. אני בטוח שזה יהיה מאוד משמח לאחד שוב את שני המחנ-''
''אוי, לא!'' קטע אותו רייצ'ל.
היא התנדנדה לרגע על רגליה ונראתה מסוחררת לפני שעיניה התגלגלו, אנבת תפסה אותה שניה לפני שפגעה ברצפה ומיהרה להשיב אותה על הכורסא שניצבה בפינה.
עשן ירוק, מתפתל כנחש, יצא מפיה ועיניה של רייצ'ל.
''אוי לא'', אמרתי, ''לא עוד נבואה!''
***************************************
בעיקרון, תיכננתי לעשות פרק ארוך יותר. אבל לא היה לי רעיון טוב לנבואה😅
אז בנתיים זה ההתחלה✨
מוזמנים להגיד מה דעתכם💖
YOU ARE READING
פרסי ג'קסון והארי פוטר-הסיפור האמיתי.
Fantasiהגיע הזמן לחשוף את האמת! פרסי מעולם לא היה נכד וולדמורט. הארי לא היה בן של שום אל. פרסי אף פעם לא השתתף בטורניר הקוסמים המשולש, והארי לא זומן לשום פגישה של מסדר עוף החול. הכל שקר. שום דבר שונה לא היה בחייו המסובכים של הארי. שום קוסם לא צץ לפתע בין...
