לפני שיהיה מאוחר מדיי
עפתי. חיוך קטן עלה על שפתיי. סוף כל סוף, אני יכולה לחיות מבלי להקשיב לחוקים של המועצה.
סוף כל סוף אני לא חייבת להתעסק באהבות ובנים.
וסוף כל סוף, סוף כל סוף, היא לא חייבת להיות הבובה של הברבור השחור.
הברבור השחור.
כשחשבתי על הברבור השחור כל הכאב של השעות האחרונות חזר אליי בבת אחת.
חשבתי על החברים שהשארתי מאחור: ביאנה, קיף, פיץ, דקס, ווילי, טאם, לין ואפילו סטינה. רציתי רק להסתובב ולחזור ולהגיד לאלווין "זה היה בצחוק, אל תכעס" אבל לא יכולתי.
הייתי מסוכנת.
מסוכנת.
המילה הייתה מרה בפי, כאילו היא שייכת לשם. "לאן אני אלך?" תהיתי בקול "אני צריכה מקום שבו לא יוכלו למצוא אותי, ושלא אפגע בו באחרים..." קולי נמוג כשנזכרתי במקום שנראה לי מתאים. בפעם הראשונה שהשתגרתי עם סילבני, זה היה עמק יפייפה עם נחל קטן, גבעה והמונים של עצים. "כן," חייכתי את החיוך הראשון שלי זה זמן מה "זה המקום". עפתי מעט גבוה יותר, הפלתי את עצמי ושיגרתי את עצמי אל המקום היחיד שבו אולי לא אפגע באיש.
פיץ
כשאלווין התקשר אלינו בבוקר ואמר שסופי נעלמה, לא רציתי להאמין לזה. זה לא ייתכן שסופי נעלמה. או שכן? כבר לא ידעתי מה לחשוב. אבא כינס אספת חירום באוורגלן, ואלווין סיפר לנו את המעט שהיה ידוע לו. ולאחר מכן -בעניין של שניות- המועצה, הקולקטיב של הברבור השחור, לין, טאם וסטינה. כולם צעקו בקולי קולות ורבו זה עם זה בלי סוף. ממה שהצלחתי להבין, היו שתי מחנות, מחנה "צריך למצוא את סופי בהקדם" ומחנה "זה לא חשוב עכשיו, יש לנו את הנסתרים על הראש" כולם החליפו מחנות כל שתי שניות בערך. אני קיף ביאנה ודקס היו היחידים שלא לקחו חלק בוויכוח. כל אחד התמודד עם זה באופן שונה.
דקס שאל אותי מיליון שאלות.
ביאנה בכתה בשקט.
וקיף, קיף.... הוא פשוט בהה בקירות הבדולח ולא זז. הוא בקושי מצמץ. לפתע -ממש בשניה- קיף נעמד על רגליו ואמר בקול שקט "די, תפסיקו כבר!" כל החדר השתתק. "אתם לא מבינים?-"
"מבינים מה?" קטעה אותו חברת המועצה אלינה, שתמכה במחנה "זה יכול לחכות לאחר כך".
"מבינים שילדה מנופחת מעודף חשיבות עצמית החליטה לה יום אחד להיעלם? שאיזו 'מונלארק' קטנה החליטה שזה זמן מעולה לברוח? ש-"
"שהנשק הכי חזק שלנו סתם ככה פתאום נעלם?" שיסע אותה קיף בשקט. "רק לי נראה חשוד שפתאום, יום אחד, האלפית הכי חזקה בעולם ככה סתם, נעלמה?" כל החדר היה בהלם. האמת, כשקיף אמר את זה ככה, זה נשמע די הגיוני. דקס התעשת ראשון ועמד לצד קיף.
"הוא צודק" דקס אמר "זה באמת מוזר שהיא נעלמה ככה, ועוד אחרי שהיא הייתה פצועה במרכז הריפוי".
מייד קמתי גם אני ועמדתי לצידם. "הם צודקים, ואם אתם לא מאמינים בזה, או לפחות שוקלים את האפשרות שזה מה שקרה, ש- ש-" גרוני נשנק, ולא יכולתי להמשיך לדבר.
"שהיא נחטפה," ביאנה נעמדה לצידי והמשיכה את דבריי "אז אתם טיפשים".
"אתם מעיזים לקרוא לנו טיפשים?!" הרעים בקולו חבר המועצה ברונטה.
"כן," עניתי בשלווה שממש לא חשתי. הוא החל להגיד משהו אך לפתע אלווין התפרץ לחדר.
"הנסתרים כאן," הוא התנשף "הם מציעים הפסקת אש זמנית, הם אומרים שהם יודעים מה קרה לסופי."
----------------------------------------------------------------------------------------------
מה הולך אנשים ואנשות?
ממש מצטערת על הסוף המותח... הפרק הבא צפוי לעלות בעוד כמה ימים...
ובבקשה תגיבו מה אתם חושבים על הפרק ולא אכפת לי אם תתנו לי ביקורת בונה, להפך, אני דווקא אשמח שתעשו את זה כדי שאני אדע מה לשפר בהמשך.
טוב בכל מקרה, בבי!
-512 מילים-
YOU ARE READING
לא יכולים לשלוט בי- פאנפיק על שומרת הערים האבודות
Science Fictionאזזז... כן... רציתי לכתוב את הסיפור הזה כבר הרבה זמן ולא מצאתי שום מקום שאפשר לכתוב בו... אז (צורחת מהתרגשות) סוף-כל-סוף מצאתי מקום כזה! אז הספר הזה מדבר על מה אם סופי הייתה יכולה לשלוט ביסודות, (מים, אש, אדמה, אוויר, זרמצל ואם כל התמציות) אז קדימה...
