My commander

3

טאהיונג:

הגיע השעה 18:56 והתחלתי להתקדם לכיוון משרדו של המפקד. אחרי כמה דקות של הליכה הגעתי, דפקתי לו בדלת ולא היה מענה "רציני שוב ?!?" אמרתי בטון עצבני, דפקתי שוב הפעם בחוזקה, ועוד פעם לא ענו....אז פשוט החלטתי לפתוח את הדלת, ברגע שהיא נפתחה הוא פשוט עמד שם עם מגבת על מותניו ושיערו הרטוב...ללא שום פיסת בד אחרת.
בלי לשים לב התחלתי לבהות בחזה השרירי שלו ומשם עניי ירדו לעבר הקוביות שלו בבטן הרגשתי רעד עובר בכל גופי מהמראה המפתה שלו. "קים, הכל טוב??" הוא שאל, מוציא אותי מהבהייה.
"שיט- סליחה המפקד" אמרתי בלחץ וישר הסתובבתי, בטוח שנהייתי אדום מרוב מבוכה. שמעתי אותו מצחקק מהלחץ שלי ואומר "הכל בסדר, רק אם אתה יכול לצאת רגע אני רוצה להתלבש" הוא אמר בצחקוק "כן כן בטח" מלמלתי  ויצאתי מהר מהחדר סוגר אחרי את הדלת בטריקה.

אחרי בערך שתי דקות שאני עומד בחוץ מובך ממה שראיתי הדלת נפתחה והוא עמד בפתח בלבוש מינימלי, "קים, אתה יכול להכנס" הוא אמר לי ונכנסתי, קצת התבאסתי שלא יכולתי לראות את גופו דרך הבגדים שהוא לבש אבל הוא היה כל כך מושך, לא משנה מה הוא לבש.
התחלתי להסמיק רק מהמחשבה על זה, "ה-המפקד אני מ-מצטער על מקודם" אמרתי בגמגום קל והשפלתי את ראשי במבוכה "הכל בסדר קים, תרים את הראש" הוא אמר והרמתי את ראשי "ואתה לא חייב לדבר איתי ברשמיות כרגע, רק שאנחנו בזמן פעילות" הוא אמר והנהנתי אליו בחיוך קטן.

"אז על מה רצית לדבר איתי ?" שאלתי אותו "רציתי לדבר איתך על האיחורים שלך" הוא אמר בטון רציני "אתה מבין שזה לא יכול להמשיך ככה נכון ?" הוא שאל והנהנתי אליו כתשובה..."ועכשיו במילים-" הוא אמר גורם לי להסתכל בעיניו ולהגיד "כן המפקד" הוא חייך אליי כתגובה "תגיד קים, אתה רווק ?" הוא שאל אותי ועניי נפערו "כ-כן" עניתי בבלבול קל וחיוכו התרחב "שמך המלא הוא קים טאהיונג נכון ?" הוא שאל שנית "כן" "ושלך ?" שאלתי אותו הוא הרים אליי את מבטו ובהה בעניי "ג'ון ג'ונגקוק" הוא החזיר, וגרם לי לחייך לעצמי חיוך טיפשי.

אף אחד מאיתנו לא דיבר פשוט בהיינו בעיניים אחד של השני בדממה, במשך כמה דקות של שקט הוא ייצא מהבהייה "טוב, אני חושב שסיימנו את השיחה" הוא אמר, לא מוריד את מבטו מעניי. לא אמרתי כלום פשוט הנהנתי ונעמדתי, הוא נעמד אחריי הסתובבתי לכיוון הדלת והתחלתי ללכת. שפתאום הרגשתי את ידו תופסת את ידי, הסתובבתי אליו במבט שואל. והוא אמר לי "אני....