טאהיונג:
לא הצלחתי לישון השעה כבר 4:36 בבוקר ואני עדיין ער בוהה בתקרה, כואב לי כל הגוף, אני מרגיש מלוכלך, הסתכלתי על עצמי,
אני עדיין אם אותו בוקסר עם הכתם הלבן שלא יורד, אני מרגיש מגעיל, והדמעות שהיו על פניי כבר הספיקו להתייבש.
החלטתי לקום מהמיטה, שמתי על עצמי את המדים המלוכלכים, לקחתי בגדים חדשים והתחלתי להתקדם לעבר המקלחות חושב שאולי תעזור לי עכשיו מקלחת מרעננת. אחרי קצת הליכה הגעתי, היה ממש ריק. טוב מי יהיה פה בשעה כזאת? שאלתי את עצמי וגחחתי, הסתכלתי על עצמי באחת המראות שהיו שם והייתי נראה נורא, העיניים שלי נפוחות מרוב כל הבכי, השיער שלי מבולגן והפנים שלי אדומות...לקחתי מגבת והלכתי לאחד מתאי המקלחות.
הנחתי את הבגדים על הספסל הארוך מחוץ למקלחת ונכנסתי לתא, תליתי את המגבת ליידי, הפעלתי את המים, הרגשתי את המים זורמים על גופי וזה נתן לי הרגשה חמימה, העברתי את שערי מתחת לזרם המים ושטפתי אותו, לקחתי שמפו ושפשפתי איתו את שיערי ושסיימתי לקחתי סבון והתחלתי למרוח אותו על גופי, בזמן שמרחתי אותו נזכרתי באותן הידיים המגעילות שנגעו בי, הסתכלתי על איברי שהיה נפוח וכואב מאז המקרא, התחושה הזאת העבירה בי צמרמורת, ודמעות התחילו להצטבר בעיניי שוב, פשוט נתתי להן לרדת ונכנסתי מתחת לזרם המים החמים ושטפתי את עצמי, בזמן שהדמעות עוד יורדות על פניי,שסיימתי לקחתי את המגבת, לפפתי אותה סביב מותניי ויצאתי מהתא.
כשיצאתי התיישבתי על הספסל ליד בגדי,
לא היה לי כוח להתלבש וגם ככה כולם ישנים אז נשארתי לשבת שם עוד קצת שהמגבת עדיין על מותניי והדמעות עוד זולגות מעניי, אני מרגיש כל כך בכיין, עברו כמה דקות עד שהתחלתי לשמוע צעדיים מתקרבים לעבר המקלחות,ומרוב הלחץ נעמדתי וחיזקתי את המגבת על מותניי.
פתאום הדלת נפתחה ועניי נפערו מהמראה של המפקד שנראה כאילו קם משינה, "קים??" הוא אמר בהפתעה והתקרב קצת לעברי "מה אתה עושה כאן בשעה כזאת?" הוא שאל "ס-סתם רציתי קצת להתאוורר ולהתקלח" אמרתי לו בקול קצת חנוק, בכל זאת בכיתי עד לפני דקה
"עכשיו?, למה אתה לא ישן?" הוא שאל תוך כדי ששפשף את עניו "לא הצלחתי להרדם" אמרתי בקול הכי יציב שהצלחתי להוציא
"בכית?" הוא שאל והתקרב אליי יותר "העיניים שלך נפוחות, למה בכית כל כך הרבה ?" הוא היה נשמע דואג, כל כך רציתי לענות לו ולהגיד לו שזה סתם ושאני בסדר, אבל לא הצלחתי, פשוט לא הצלחתי לדבר הרגשתי חנוק והוא שם לב לזה,
"קים, מישהו פגע בך?" הוא שאל אותי והחזיק בידי מעודד אותי לדבר "א-אני" היה כל מה שהצלחתי להוציא מהפה לפני שהתפרקתי שוב, מולו, דיי אני פשוט כמו ילד קטן ובכיין אני צריך להתבגר, "היי הכל בסדר בוא תשב" הוא אמר לי והושיב אותי על הספסל שהיה מאחורי, בזמן שהוא התיישב על ברכיו למולי, מחזיק בידיי בזמן שאני מנסה להסדיר את נשמתי, "תסתכל עליי" הוא אמר בקול עדיין גורם לי להרים אליו את מבטי, "תספר לי מה קרה? מי פגע בך?" הרגשתי כל כך חשוף מולו וזה לא היה קשור לבחינה שהייתה עליי רק מגבת, זה משהו עמוק יותר, "קח את הזמן" הוא אמר לי שנרגעתי קצת.
"אתה יכול לשתף אותי ?" הוא שאל ולא עניתי רק הנהנתי לחיוב, "אתה זוכר את החיילים ההם שהלכו מכות?" שאלתי אותו והוא הנהן וחיזק את אחיזתו בידיי כשהתחלתי לדבר, "אז א-אני הייתי בחדר, במיטה ור-ורציתי ללכת ליש-לישון" אמרתי בקול הכי יציב שהצלחתי להוציא מגרוני,"ואז אחד מ-מהם נכנס והתחיל-" כל כך רציתי להסביר לו מה קרה אבל לא הצלחתי, המילים לא יצאו, פשוט בהיתי בידיי לא יכולתי להסתכל לו בעיניים,
לא ידעתי איך להסביר לו את מה שקרה, כל כך קיוויתי שיבין בלי שאצטרך להסביר את הכל,
"קים-" הוא אמר גורם לי לצאת ממחשבותיי "הוא התחיל מה?" הוא המשיך לשאול ולחזק את אחיזתו בידיי "ה-הוא התחיל לגעת בי" לחשתי בקול ממש חלש אבל קיוויתי שהוא יבין "מה?" הוא שאל "הוא התחיל לגעת בי" לחשתי שוב אבל בקול מספיק ברור כדי שהוא יבין.
"הוא נגע בך ??" הוא שאל בקול עצבני, ואני הנהנתי בתגובה "איפה??" הוא המשיך לשאול, לא הצלחתי להגיד לו איפה אז פשוט הצבעתי עם ידי לכיוון איברי, "היי, תסתכל עליי" הוא אמר והרמתי את מבטי אליו באיטיות והיה על פניו מבט מזועזע, "הוא פצע אותך??" הוא שאל ועצב נשמע בקולו, ואני הנדתי בראשי לשלילה "א-אבל" התחלתי להגיד בקול חלוש "כ-כואב לי-" אמרתי לו
"אתה רוצה שאני ייקח אותך לאח ??" הוא שאל גורם לי להניד לשלילה "אני רוצה לישון, אבל אני מפחד" אמרתי לו, דיי אני חייב להפסיק להיות ילד קטן "אתה יכול להתלבש לבד ??" הוא שאל "כן", "טוב, אז תתלבש ואני ייקח אותך לישון בסדר?" הוא אמר ואני הנהנתי לחיוב "אני מחכה לך בחוץ ליד הדלת, אני ישמור שאף אחד לא יכנס" הוא אמר והסתובב והתחיל להתקדם לכיוון הדלת, "המפקד" קראתי לו והוא הנעצר והפנה אליי את מבטו "הממ?" הוא המהמם לשאלה
"תודה"
YOU ARE READING
My commander
Romanceהמפקד שלי, הגיע היום הראשון של הגיוס, אני לא בן אדם פסימי אבל לא חשבתי שאני אתאהב, ובטח שלא במפקד שלי. אבל שראיתי אותו, הלב שלי נמס, הרגשתי תחת כישוף, כאילו זה רק אני והוא בעולם. רק חבל שזה אסור, אהבה אסורה. פאנפיק: TAEKOOK BoyxBoy *תכנים מיניים* *א...
