לאקי
למרות הבושה שלא עוזבת אותי, הייתי חייבת להגיע היום לבית הספר, כי אין סיכוי אני אפספס עוד שיעורים שאני גם ככה לא מבינה בהם כלום.
"היי לאק!" סופיה אמרה לי כשעברתי לידה במסדרון של בית הספר "איך את מרגישה?"
"יותר טוב" חייכתי אליה. היא החברה הכי טובה שלי מהיום הראשון של כיתה ז. הסיפור של איך הכרנו יותר מצחיק מכל סיפור היכרות שקיים.
זה היה היום הראשון של כיתה ז, אני, בתמימותי, הלכתי לעבר רעמת התלתלים שראיתי בדרכי, כי בתור מישהי עם שיער חלק, הייתי חייבת לבדוק, אם מושכים את התלתל, האם הוא נשאר ככה או קופץ חזרה כמו שכולם אומרים.
אז בדקתי את זה.
והיא קצת התעצבנה עליי.
אבל אז התחלנו לדבר, יותר נכון אני התחלתי להתנצל, ומשם הכל היסטוריה.
בדקתי את הטלפון שלי לרגע, וכשחזרתי להסתכל על סופ, היא כבר בהתה במשהו אחר.
הסתכלתי לכיוון שאליו היא הסתכלה, וראיתי את האחד והיחיד, לוקה. היא בהתה בלוקה. האח התאום שלי.
נערה בלונדינית עם שיער פלטינה ארוך נמרחה עליו, והוא הסתכל עליה עם העיניים הכחולות שלו שאולי הראו שהוא מעוניין, אבל האף המכווץ שלו אמר לי אחרת.
הוא רוצה שהיא תתחפף.
בהחלטה של רגע אחד, גררתי את סופיה והלכתי לכיוונו של לוקה והנערה עם השיער פלטינה שלה.
"היי לוקה" אמרתי בקול גבוה וחזק כדי שהבלונדה תפסיק להימרח עליו "בדיוק מצאתי את סופיה, כמו שביקשת" אמרתי וחייכתי חיוך גדול בזמן שדחפתי את סופיה לידיו.
"אה" הוא נראה מבולבל ואסיר תודה באותו הזמן "כן, תודה שמצאת אותה. היי סופ"
"הי" סופיה צייצה וכל הפרצוף שלה הפך לאדום, מה שהיה בולט מאוד לאור העובדה שהיא חיוורת רוב הזמן.
"היא חברה שלך?" הבלונדה שאלה והצביעה על סופ שנראתה מובכת מאוד.
"כן" אמרתי וחייכתי את החיוך הכי ציני שלי לעבר הבלונדינית "זאת חברה שלו, את מוזמנת ללכת" משהו באיך שהיא בחנה את סופ עצבן אותי. אם היא לא רוצה לראות את הכלבה שבי, שלא פאקינג תציע לה לצאת לשחק.
"זה אף פעם לא הפריע לי לפני" היא אמרה בקול פלרטטני ונגעה בעדינות בכתפו של לוקה.
"לאק, תנשמי" סופ ניסתה להרגיע אותי, כי כנראה היה ברור מאוד שאני לא רגועה.
YOU ARE READING
תאומים לנצח
Short Storyעד המוות, זה תמיד יהיה לוקה ולאקי טריגרים⚠️ קללות, מוות, הפרעות אכילה, התעללות, אונס
