לאקי
לא האמנתי ללוקה. אבל עדיין הייתי חייבת לבדוק.
"היי אבא" אמרתי לאבא שבדיוק חזר הביתה מהמלון שהוא וכריס הלכו אליו "אנחנו יכולים לדבר?"
"איפה אח שלך?" הוא שאל והתיישב על הספה.
"הוא בחדר, לומד" עניתי לו והתיישבתי על הכורסה שמולו "יש לך כמה דקות לדבר?"
"תוכלי להביא לי בירה מהמקרר?" הוא שאל ואני הנהנתי. זה יהיה יותר קל אם הוא יהיה שיכור.
"הנה" אמרתי והושטתי לו את הבירה.
עוד כמה בירות והוא יתחיל לדבר.
*
אחריי כמה שעות, ולא מעט בירות, הוא כבר השתכר לגמרי. השתכר לגמרי בשביל שאני אוכל לתחקר אותו.
"אז אבא, תגיד" התחלתי לומר "אתה זוכר את היום שאמא נטשה אותנו?"
"ברור שאני זוכר" הוא צחק "הזונה הזאת עזבה אותי כאילו הייתי מכשיר שבור שהיא לא הייתה צריכה"
"ואתה זוכר את הדף המקופל שחיכה על שולחן הקפה?"
"כמוב..מובב.. בן" הוא בקושי הצליח לומר.
"מה היה רשום בו?" שאלתי ולרגע הייתי בטוחה שהוא לא יענה.
"היא רשמה שהיא יודעת שאני בוגד בה עם כריס, ושהיא רוצה להתגרש, והעורכי דין שלה כבר ידברו איתי" הוא אמר וצחק "ההורים שלה היו עשירים יותר מרוטשילד בעצמו, והיא כמו כלבה קטנה וטובה, חזרה אליהם כשפתאום היה קצת קשה"
"ומה קרה עם הגירושים? אתה יודע איפה היא היום?" ניסיתי לא להפציץ אותו בשאלות כדי שלא יהיה חשוד מדי.
"בקבר שלה" הוא ענה לי באדישות "היא מתה באותו יום"
"אתה הרגת אותה?" שאלתי והרגשתי איך כל הגוף שלי רועד מפחד.
"כן" הוא ענה לי וצחק "ואז סוף סוף יכולתי להיות עם כריס. אבל הזונה הזאת.." הוא צחק "היא לא טובה לכלום, אבל למזלי יש לי את הזונה שלי בימי רביעי, ואת לוקה בשאר הימים" הוא המשיך לצחוק.
"על מה אתה מדבר כשאתה אומר את לוקה בשאר הימים?" שאלתי וקיוויתי שזה לא מה שאני חושבת שזה.
"הילד הקטן הזה, קצת מכות והוא כמו בובה ק.." הצחוק שלו קטע אותו.
"אני חייבת ללכת" אמרתי, לקחתי את הטלפון שלי ויצאתי מהבית.
YOU ARE READING
תאומים לנצח
Kurzgeschichtenעד המוות, זה תמיד יהיה לוקה ולאקי טריגרים⚠️ קללות, מוות, הפרעות אכילה, התעללות, אונס
