שבע דקות בגן עדן

רומנו פמיליה

קמתי בידיעה שמתאו זיין אותי אתמול והיום זה היום פטירה של אנטוניו..שמתי לב שמתאו לא במיטה ותהיתי למה למרות שמצד שני לא כזה אכפת לי ממנו..,יצאתי מהמיטה והחלפתי לבגדי המשרתת שמתאו הכין לי תלויים בקולב התלוי בקיר,התלבשתי ויצאתי לבחוץ.

ראיתי את כל המשרתות הזונות שלו ומשפחת רומנו מחזיקים נרות נשמה..הם עשו את כל זה בשביל אנטוניו?מתאו בא עם נר נשמה "מתאו..מה קורה כאן?" שאלתי "אבא שלי הכריח אותי שנעשה את זה לכבודך.." אמר כשזיהיתי ששיקר "מתאו.." אמר בטון רגוע ומלחיץ בו זמנית "טוב נו..לא היה לי נעים עם מה שקרה אתמול וחשבתי שזה דרך לפצות אותך,צדקתי?" שאל "כן..תודה רבה מתאו אני בטוחה שאנטוניו אוהב אותך שם למעלה" עניתי בהתרגשות "את..חושבת?" שאל בגמגום והנהנתי לחיוב "אחרי כל זה איך אפשר שלא?זה מדהים!" עניתי בהתלהבות מוחלטת "ו..יסמין אמרה שהיא מצטערת" הזכיר את שמה "יסמין יכולה ללכת להזדיין..אני לא סולחת לה,מילא אתה אבל איך היא יכולה לעודד אונס?!" שאלתי כשהזדעזעתי כולי "ככה היא גדלה מגיל קטן עם אבא שלי,ראתה פורנו בגיל חמש" אמר כשנגעלתי כולי מריצ'רד ומיסמין "בכל מקרה..תודה רבה על הכל" אמרתי וחיבקתי אותו,הופתעתי שהחזיר לי חיבוק "תקשיבי אם לא נוח לך עם כל היום הקשוח הזה את יכולה לבוא איתי לדוד שלי ללמוד איך יורים באקדח..זה יכול להשכיח אותך מאנשים שאת לא אוהבת,מניסיון" לחש "כן..אני רוצה" לחשתי בחזרה,גם לשכוח מהיום הזה וגם הגנה עצמית.

לאחר שתיקה ארוכה הגענו למקום,חדר ריק עם מטרות ואקדחים..כמו בסרטים "מתאו מי הזונה הזאת?" דוד שלו שאל,לעזאזל זה כבר עולה לי על העצבים!"לזונה הזאת יש שם..אדריאנה" עניתי בטון גבוה "אדריאנה מה?לדעת שאת לא מהמשטרה..אני מכיר את כולם שם" ענה כשקירב את ראשו לפניי ומתאו הרחיק אותי ממנו "אדריאנה רוסו" עניתי בטון מתחכם "רוסו?" שאל "פשוט תן לה פיירו!" מתאו צעק עליו "מה מתאו..ראית בחורה פתאום יש לך ביצים?" נער כלשהו עם עיניים חומות דבש ושיער שחור פרוע התקרב "אל תתערב בדברים שלא קשורים לך סנטיאגו ואתה..מה פתאום ראית בחורה פתאום הפכת לגיימס בונד?" מתאו אמר כשהתקרב אליו וחייך..ממש כמו פסיכופת "פסיכופת לא ככה?" סנטיאגו שם את ידו על כתפי השמאלית ואמר "לא..ככה" עניתי "את מבלה יותר מדי זמן עם מתאו..נעים מאוד סנטיאגו רומנו ואת?" שאל בזמן שהורדתי את ידו "אדריאנה" עניתי "אדריאנה מה?רק ליתר ביטחון" שאל "אתה מבלה יותר מדי זמן עם פיירו" וניסיתי ללכת אבל הוא עצר אותי "את יודעת שגם יש לו שם שני מיוחד..שרק אני קורא לו ככה" אמר "נו איזה?" שאלתי בציניות "א-בא" אמר כשליטף את מותניי,שמתי לב שמתאו מסתכל "תרד ממני!" אמרתי והרים את ידיו בדיוק כמו שעוצרים מישהו,זה שוב הזכיר לי את המשטרה ופניי נהפכו לעצובות,מתאו התקרב אליו ועמד לחנוק אותו "היא אמרה לך לרדת ממנה חתיכת זין!" צרח "מתאו תרגע!פשוט נזכרתי באנטוניו,אני בסדר" אמרתי בתקווה שירגע "נזכרת בגללו נכון?" שאל והשתתקתי "אני רוצח אותך!" והמשיך לחנוק אותו,פיירו בא לכיוון מתאו עם אקדח "מתאו..פיירו עם אקדח!" צעקתי,זה הרגיש כמו סרט אימה "שילך להזדיין פיירו" אמר כשפיירו הפך ליותר ויותר אדום,לא נשארה לי ברירה חטפתי לפיירו את האקדח הפלתי אותו לרצפה ואיימתי עליו "תעוף ממנו!תעוף ממנו כבר בן שרמוטה!" צעקתי כשדמעות נעולות בעיניי,פיירו קם "את יודעת מה?אני מוכן ללמד אותך..לגמרי יש לך את זה אדריאנה,אם את מסכימה כמובן" פיירו אמר ומתאו הנהן לי לחיוב "אמ..כן" גמגמתי קלות "יש לך מחר שיעור חיילת" אמר "החיילת של האמאמא שלך" לחשתי כשמתאו גיכך שחרר את סנטיאגו ויצאנו מהחדר.

לאחר דקות נוספות של שתיקה עלה לי רעיון "אולי נלך לבקר את הקבר של אנטוניו?זה ממש פה בבית קברות העירוני" אמרתי כשעיניו של מתאו נפתחו מעט "זה לא רעיון טוב.." ענה "מה למה?אני רוצה ללכת לפגוש את אח שלי!" אמרתי בטיפה רחמים "אני לא הולך איתך ואת לא הולכת לבד..אז לא" אמר בטיפה עצבים "טוב אבא..אולי אני ילך עם סנטיאגו?מעצבן אבל אופציה" עניתי "היית מתה אדריאנה" ענה "מה למה?" אמרתי עם טיפה חיוך "כי אני לא רוצה שחלאה כמו סנטיאגו ידבר איתך,עברת מספיק והוא לא שווה את הסיכון!אני מכיר אותו אדריאנה..הוא יזרוק אותך אחרי יומיים ברחוב בלי בגדים" אמר "טוב אני חשפנית.." ניסיתי שישתכנע "את החשפנית שלי,שלי!" ענה "אז..?" שאלתי "אז..לא!" ענה "טוב אבא" אמרתי באדישות,דחף אותי בקיר הסמוך והרים את ראשי "את לא תעשי שטויות נכון אנדריאה?" שאל כשהופנטתי לשנייה מעיניו "השטות היחידה שעשיתי זה ללכת למסיבה שעשיתם" עניתי כשניסיתי ללכת וחסם אותי עם ידיו לנשיקה "פאק!הריח קוקוס העדין הזה..אדריאנה" פסקתי את הנשיקה "טוב תסתדר בלעדיו כי הוא עומד להיגמר לי ואני מתחילה קרם גוף לבנדר" ושתק עם חיוך שונה מהרגיל,מה כבר הילד הזה מתכנן?שכל משפחת רומנו והמשרתות הזונות יהיו עם הקופסה של הבושם ואז הוא יבוא עם הבושם?במקרה שלו הכל הגיוני.

מתאו הלך לחדרו בזמן שהסתובבתי במסדרונות כשחשבתי איך אני יכולה לברוח לבית קברות בלי שידווחו למתאו,סנטיאגו בא משום מקום "על מה נסיכת הרומנו פמיליה חושבת?" שאל "סתם..לא עניינך" עניתי "נו תדברי..אולי אני יוכל לעזור" אמר,טוב אולי הוא באמת יכול לעזור.."מבטיח שלא תספר למתאו?" שאלתי והנהן לחיוב "איך אני יכולה לדעת שאני יכולה לסמוך עליך?" שאלתי "ראית מה שמתאו עשה לי בחדר מטווחים?אעשה הכל בשביל לנקום בו,לא בשביל הפרצוף שלו למרות שגם..בשביל הנפש,דברי"אמר,איך אני תמיד נופלת על ההזויים?'בשביל הנפש' נותרתי בלי ברירה "טוב..אני צריכה לברוח מפה רק לכמה שעות לבית קברות העירוני" אמרתי "אני יכול לעזור לך..במסדרון השני משמאל יש דלת סודית שלשם העבירו חטופים,החטוף האחרון חפר מנהרה אז אפשר שנצא משם" אמר "למה אתה מחכה?אני רוצה לפגוש כבר את אח שלי!" צעקתי מלחץ "אני גם צריך לפגוש מישהי!את לא לבד בזה אנדריאה!" אמר בטון גבוה מהרגיל "את מי?אם אני יכולה לשאול" שאלתי "חכי ותראי נסיכת רומנו פמיליה" ענה בזמן שהרים את סנטרי "בשביל לחכות ולראות אנחנו צריכים להגיע לשם מר סנטיאגו רומנו".

אתחיל להעלות 4 פרקים בשבוע כי אני עוברת לפנימייה וזה רק 20 דקות עם הטלפון😭
תודה רבה רבה על הכל❤️