שבע דקות בגן עדן

כדור בראש

נכנסתי לבית החשוך והמאובק של משפחת בוג'ו כשיוליה אוחזת במותניי "הכל יהיה בסדר אדריאנה,אני שומרת עלייך" לחשה כשקרצה לכיווני,עמדתי לומר 'טוב זה לא כזה נראה ככה!' אבל במקום זה אמרתי "תודה שאת פה איתי יוליה" מנימוס,שמתי לב כששמונה עיניים מסתכלות עליי,גבר עם שפם אפרפר הנראה בשנות החמישים לחייו אישה עם צלקת עצומה בעיניה השמאלית הנראית בסביבות גיל השלושים ותאומים בלונדיניים הנראים בגילי,"אדריאנה תכירי את משפחת בוג'ו..המאפיה בין החזקות באיטליה,השלישית המסוכנת אחרי רומנו וטורצה,הם אבא שלי אמא שלי ושני האחים שלי אבל אל תתבלבלי אדריאנה..זה לא היכרות בשביל לשחק קלאס,אולי אצל רומנו היו עדינים איתך כי רצו שלא תדעי את האמת לגבי אח שלך אבל פה הכל פתוח אדריאנה,את לא תדעי מתי תמותי ולא תדעי עוד כמה דקות..או שניות..או שעות..או ימים..נשאר לך לחיות" אמרה כשידיה טיפה רעדו "מה את לעזאזל עושה יוליה?מציגה אותנו בפני אויבים?להזכיר לך את החוקים של בוג'ו?אחד,לא לסמוך על אחד שתיים,לא להתאהב באף אחד ושלוש..לא להכיר אף אחד" אמא שלה אמרה "אדריאנה לא סתם מישהי!" צעקה כשהייתי המומה "אני מתכוונת..היא קורבן של משפחת רומנו,היא רצחה את פיירו מתאו סנטיאגו וריצ'רד בלי לגעת בהם" יוליה תיקנה את עצמה כשקולה נרגע וכולם היו המומים "מה?את רוצה להגיד לי שהנערה הזאת גרמה לכולם לרצוח אחד את השני?" אחד התאומים שאל שאלה רטורית כנראה "אוי שתוק פרדי היא שווה" התאום השני ענה כשהסמקתי טיפה ולא ידעתי מה להגיד "תכלס היא באמת שווה,אדריאנה תעשי סיבוב" ענה כשיוליה אחזה את ידי "תעזבי אותם אדריאנה..שתי מטומטמים!" משכה את ידי לכיוון חדרים בודדים וחשוכים.

יוליה פתחה את הדלת כשהידית עומדת ליפול "שבי במיטה אדריאנה אני..צריכה לספר לך משהו" הלכתי לכיוון המיטה והתיישבתי בלחץ "מ..מה את רוצה לספר לי?" שאלתי כשיוליה סגרה את הדלת והתקרבה לכיוון המיטה "זוכרת את היום הזה שניסית לאנוס אותי?" הנהנתי לחיוב "אפשר להגיד שמשם אני מרגישה אלייך כמה רגשות..בהתחלה חשבתי שזה מטומטם אבל אז הבנתי שאני לא מרגישה את זה לבנות,אני מרגישה את זה לך..זה בסדר אם את לא אוהבת אותי בחזרה אני כלכך מבינה!אבל שיהיה ברור מילה אחת למשפחה שלי ואני רוצחת אותך" אמרה בפחד מסוים שהייתי בהלם מוחלט "את..את מה?איך?מתי?מה לעזאזל יוליה?!" אמרתי בבלבול "מה מה לעזאזל..אני אוהבת אותך אדריאנה" ענתה כשרציתי פשוט לברוח משם "את משוגעת יוליה..את ילדה משוגעת!מה לעזאזל..מאוהבת בי?את פאקינג בת!לכי ל..מתאו או משהו,למה אני?!" הרמתי את הקול בבלבול מוחלט,ראיתי דמעה יוצאת מעיניה של יוליה כשהיא מוציאה אקדח "טוב..ל..לפחות תשתקי אדריאנה!" אמרה כשפניה אדומות ומאיימת על ראשי עם אקדח "אני מצטערת יוליה.." אמרתי בתקווה שתשאיר אותי בבית שלה "תסתמי את הפה אדריאנה,צאי מפה,צאי מפה!" צרחה כשיצאתי בפחד.

נקודת המבט של יוליה:

"תסתמי את הפה אדריאנה!צאי מפה,צאי מפה!" צרחתי כשאני מנסה להשתלט על הדמעות בעיניי,ניסיתי לגעת בסיפור של 'אף אחד לא מצליח להתאהב בי ואני לא מצליחה להתאהב באף אחד ואז באה מישהי משום מקום שאני מצליחה וזה מה שקורה לי?!לעזאזל!' נפלתי על רגליי כמשחק בתקווה שזה יעבוד,כנראה זה הזמן להתקשר למתאו..הוצאתי את הטלפון החד פעמי מהכיס והתקשרתי כשלא חשבתי על זה פעמיים.

לאחר כמה דקות הוא ענה "יוליה אמרנו שזה למקרה חירום!" מתאו לחש "זה מקרה חירום לעזאזל,תוכנית סגולה" עניתי "את יכולה להזכיר לי מה זה?" שאל כשגלגלתי את עיניי "להחזיר משהו מהעבר לאינטרס אישי" עניתי "מי האינטרס?" שאל בסקרנות "אדריאנה..ההסכם שלי ושל יסמין מושלם אסטרטגיה מושלמת אבל אני צריכה שוב את המוח שלך,מאיפה מתקדמים?" שאלתי "לא..אני לא נותן לכם לשלוט לה במוח יוליה תפסיקי עם זה!זה לא יגמר טוב בשבילך מילה של מתאו פרס רומנו,אני מההתחלה לא הסכמתי עם זה!" ענה "זה לא האינטרס שלך זה האינטרס שלי,אני עושה עם זה מה שבא לי!" עניתי ברצינות מוחלטת "אני יכול להסגיר אותך ואת יודעת את זה" ענה "ומה מונע ממני להסגיר אותך?" שאלתי "שיסמין..אחותי ואת..האקסית שלי משתפות פעולה,את לא חושבת שיעלו על כולנו בסוף?עכשיו תקשיבי לי טוב טוב זונת צמרת את לא פוגעת בשערה של אדריאנה,לא פוגעת בה פיזית ונפשית ודואגת שהיא תהיה מאושרת!ותכיני את החדר הסודי כי אני עומד לדאוג שהיא יושנת טוב,שהיא אוכלת טוב,שכולם ימותו כולל את ואחותי,אתם לא פוגעים בה!" אמר בטון מאיים,זה לא חכם להילחם בו..אני יודעת שהוא ינצח "בסדר מתאו.." אמרתי בייאוש "תודה יוליה" ענה וניתק,לעזאזל!.

אשתדל להעלות יותר מהר פרקים כי..
מחר אני כבר בפנימיה😭
בהצלחה לי ותודה לכםםם