כחצי שעה לפני רדת החשכה, הגענו לגבעה סלעית קטנה, שלמרגלותיה הפך השביל לפרשת דרכים.
''לאיזה צד נפנה? לשמאל או לימין?'' שאלתי את מורן, שנראתה כשקועה במחשבות. ואכן, ברגע ששאלתי את השאלה דומה שהקצתי אותה מחלום.
''ממ-מה? מה שאלת?" אמרה בקול מופתע של מישהו שתפסו אותו באמצע שנת היופי שלו ואין לו מושג מה רוצים ממנו.
''אנחנו פונים לשמאל או לימין?" חזרתי על השאלה.
''אהה, כן. לא לשמאל ולא לימין.'' אמרה.
''מה זאת אומרת?'' שאלתי. אמנם אני בסך הכל עבד חסר השכלה, אבל עד כמה שידוע לי ישנן רק שתי אפשרויות בצומת של שלוש דרכים. ''אנחנו מקימים פה מחנה ללילה?" בשלב זה כבר עצרו הסוסים לחלוטין. עמדנו באמצע פרשת הדרכים. השמש איימה לשקוע אל מעבר לאופק.
''אנחנו יורדים למטה,'' אמרה מורן בפשטות והחליקה מעל סוסה.
''למטה?!" חשבתי שאולי לא שמעתי נכון.
היא ניגשה לסלע גדול ושטוח באופן משונה, שלחה את ידה אל גלימתה... ושלפה חרב.
המחשבה היחידה שהיתה בראשי באותו הרגע, היתה אוי, לא.
רק שנינו היינו שם.
החרב היתה קצרה וחדה. זו היתה חרב מהסוג המכונה ''חרב פיפיות'', כלומר חרב דו צדדית. היא היתה עשויה ממתכת כסופה כלשהי, שהבהיקה וזהרה באור השקיעה הכתמתם שהציף מסביבנו את השממה הסלעית.
אני עמדתי ממש על יד הסלע, נער צעיר עם בעיות אמון ואף אחד לסמוך עליו, שחווה בחצי היום האחרון כמה שינויים רציניים בתפיסה.
מורן היתה כמעט מולי, בטווח המושלם לדקירה מדויקת.
הסכין הונפה, ואורן של קרני השמש האחרונות האירו את הסמלים המשונים שעל הלהב. הוא ניצנץ וזהר בשטניות, ולרגע חשבתי כי אם זהו הדבר האחרון שאראה, משונה למות באופן יפה כל כך. התמונה כמו צולמה, נחרטת בראשי לנצח: אישה לבושה שחורים מניפה סכין על נער קפוא, ביניהם ניצב סלע קטן, וכרקע השמיים הכתומים, העננים התלויים נמוך באופק ומאחוריהם השמש שהפכה לשלישו העליון של כדור אור זעיר.
ואז, בצליל חד שקרע את הדממה- ''צ'ינגגגגג!"
נחתה הסכין על הסלע השטוח, ממש באמצע. היא שקעה בתוכו עד לניצב ומאיזור נעיצתה נפרשו מיד מעגלים של אור שביתרו את הסלע, ובתוכם נוצרו סמלים ומעגלים וצורות משונות. מורן סובבה את הניצב פעמיים- קליק! והסלע התפוגג, חושף גרם מדרגות שהשתרע רחוק ככל שיכלה העין לראות.
לא הייתי מודע לכך שעצרתי את נשימתי עד ששיחררתי אותה.
מורן הצביעה אל החשכה בעודה מחזירה את להב חרבה לנדנו. ''אחרייך.''
***
במאורה באדמה גר לו מרקוֹ.
טוב, בסדר, זה פתיח גנוב. אז מה? אני אעשה מה שבא לי. בעצם, מי שואל אתכם בכלל?
YOU ARE READING
קצוות של חשכה
Fantasyקון, עבד צעיר שאינו מודע לשורשיו העתיקים וייחוסו הנעלה, נקנה על ידי ציידת ראשים בשם מורן, והיא שולחת אותו למסע במהלכו יגלה את עברו המטריד, יציל את עמק החושך ויהפוך לאדם הראוי לתפוס את כס המלוכה. מומלץ לגילאי 16+ טריגרים: *אלימות מפורטת מילולית ופיזי...
