חרבות ברזל - להילחם

6.10

6.10
השעון המעורר צלצל בחוזקה עם השיר 'highway to hell' של AC DC וגרם לי לקפוץ מהמיטה בבהלה. בטח מאיה שינתה את הצלצול אחרי שנרדמתי. שפשפתי את עיניי וראיתי שמאיה לא ישנה לידי, הבטתי בשעה - 10:00 בבוקר. כמו שאני מכירה אותה היא בטח כבר ערה ומכינה לנו קפה וארוחת בוקר. לא הרגשתי צורך לבדוק איפה היא, נעמדתי על רגליי ונכנסתי למקלחת. הדלקתי את המים בזמן שהורדתי את בגדיי וצחצחתי שיניים. השיר 'Creep' של Radiohead התנגן ברקע בזמן שנכנסתי תחת המים החמים. פילינג הגוף דגדג אותי ולא יכולתי להילחם בצחוק הקטן שפרץ ממני, עצמתי את עיניי והתענגתי על זרימת המים על גופי לעוד כמה שניות עד שיצאתי והתנגבתי במהירות. פניתי לחדרי עטופה במגבת סביב גופי ועוד מגבת שמסובבת על ראשי.

"בוקר טוב לך" קולה של מאיה הדהד בחדרי, היא ישבה על המיטה בבוקסר וחזיית לילה בלבד.
"בוקר טוב גם לך" עניתי והתקדמתי אל הארון. כמו מאיה הוצאתי גם לי בוקסר וחזיית לילה.
"את מאמינה שזה קורה היום!?" אמרה מאיה בהתלהבות ורקדה קלות בישיבה.
"כן, מאיה" צחקתי,
"את מודעת לזה שזאת לא המסיבה הראשונה שלנו?" אמרתי והסתובבתי אליה שסיימתי להתלבש.
"אוי, ליה. למה את חייבת להרוס?" נזפה בי ונעמדה.
"זה פסטיבל נובה! זה קורה רק פעם בשנתיים" צעקה עם שבירת קול קלה, לא הצלחתי להתאפק ופתחתי בצחוק חזק.   
"וואי, סתמי ובואי" המשיכה ויצאה מהחדר.
הגעתי למטבח שהיה מסודר למופת. שתי צלחות עם סכום ליד, סלט קצוץ, לחם מטוגן, ושתי כוסות קפה. התיישבתי לידה והתענגתי על השריפה הקלה בגרוני כשלגמתי מהקפה. הנחתי את הכוס בצד ועברתי לאכול מהסלט והלחם. כאשר שתינו סיימנו, קמנו יחד ויצאנו החוצה עם כוס קפה חדשה בידינו.  
"יש לך סיגריה להביא לי?" שאלה מאיה ופתחה את עיניה במבט מתחנן. אנחת תסכול יצאה ממני ושלפתי עוד סיגריה מהקופסא.                                                                                            
"את כבר חייבת לי חפיסה שלמה" צחקתי איתה והדלקתי את הסיגריה. העברתי את המצית לידה וגם היא הדליקה ושאפה קשות מהסיגריה.
"שתינו יודעות שאני לא אחזיר לך" היא צחקה והתקרבה אליי עם הכיסא שלה עד שישבה צמודה אליי והניחה את ראשה על כתפי.
"ועדיין את אוהבת אותי" המשיכה וגרמה לצחוק קל לצאת מבין שפתיי.

"דיברת עם הבנות?" שאלתי וכיביתי את הסיגריה במאפרה.
"כן, הן מגיעות עוד חצי שעה" ענתה וכיבתה גם היא,
"נתארגן ונצא, זאת נסיעה ארוכה" המשיכה. נכנסנו הביתה והלכנו ישר לחדרי. מאיה הוציאה מהתיק שלה סט שחור. גופיה שחורה עם גב וחזה חשופים, מכנסיי גינס קצרים החושפים טיפה יותר מידי מישבנה, נעליי בלנסטון חומות ושרשרת עם קריסטל אדום בוהק שהבליט את שערה הגינגי ועיניה הירוקות - כחולות. התקדמתי לארון והוצאתי שלושה סטים שונים. אחד אדום, השני שחור, והשלישי ירוק.
״מה את אומרת? מה ללבוש?״ שאלתי את מאיה וסידרתי את הסטים על המיטה אחד ליד השני.
״הירוקה ברור״ אמרה והצביעה עם ידה על הסט. גופיה בצבע ירוק זית, בצורת חזיית בגד ים, טייץ ירוק זית טיפה יותר כהה.  
״זה מבליט לך את העיניים״ המשיכה ובחנה את גופי,
״ואת השיער הבלונדיני, והגוף המושלם״ היא צחקקה וחיבקה אותי. התנתקנו מהחיבוק, נשמעו דפיקות בדלת, מאיה רצה לפתוח ואני אחריה. לירי ושירה נכנסו.
לירי לבשה שמלת מיני כחולה הצמודה לגופה. שירה לבשה ג'ינס כחול קצר וגופיה חומה עם חריצי פסים על גבה.

בשעה 14:00 אחרי שכולנו סיימנו להתארגן ולהתאפר נכנסו לאוטו, לירי נהגה, אני ישבתי לידה, מאיה ושירה הצטופפו מאחור ליד כל הציוד ללילה שארזנו, לא יודעת למה. במשך כל הנסיעה הטרנסים מילאו את האוטו והאווירה עלתה רמה עם כל קילומטר שהתקדמנו ועם כל שיר שעבר. 

אחרי חמש שעות נסיעה הגענו למסיבה בשבע וחצי בערב אחרי העצירה הארוכה שעשינו. אנשים רקדו בכל מקום, כולם היו לבושים בבגדים צבעוניים ושמחים, הרחבה הייתה מקורה בבד צבעוני עם צורות שונות, עמדת הדי-ג'יי עמדה על במה גבוהה וגדולה, אורות מנצנצים סביבה, הרמקולים הגדולים הזרימו מוזיקה לכולם, ועמדת הבר הייתה בצד בצורת ריבוע.
״שיט״ קולה של שירה הוציא אותי מההלם,
״מה קרה?״ שאלה לירי והתקרבה אליה, שירה חפרה בתיק שלה בחיפוש אחר משהו,
״שכחתי להביא מטען נייד! אני לא מאמינה״ צעקה בתסכול וגרמה לכולנו לצחוק.
״זה רק מטען נייד״ אמרתי בניסיון להסדיר את נשימותיי. שירה החזירה לי בפרצוף כועס אך לא ענתה. בלי לחשוב פעמיים הצטרפנו להמון הרוקד.
המוזיקה ניגנה בקולי קולות, הרגליים של כל אחד ואחת מאיתנו רקעו על הרצפה, עשן סיגריות וסמים מילאו את האוויר, ושילוב הדיבורים, הצחוקים, הצעקות, והמוזיקה הפכו להרמוניה נפלאה. האווירה מילאה אותי חזק, כל שריר בגופי התחייב למוזיקה, הידיים התנופפו באוויר והאגן זז מצד לצד.
זה הרגיש כאילו רק אני וחברותיי פה, לבד. אווירה רועשת אך שקטה, מבולגנת אך נקייה, הכל היה פשוט מושלם.
״זה הולך להיות לילה מטורף!״ צעקה מאיה בניסיון להתעלות על המוזיקה.
״אני הולכת להביא לנו סבב משקאות״ המשיכה לירי ועזבה. בינתיים הדלקתי סיגריה והבטתי סביב עד שלירי חזרה עם מגש מלא כוסות לונגים, ממולאים בקרח ומשקה צהבהב עם קש ועלה נענע לקישוט.
״לימונערק לגברות״ אמרה לירי בקריצה והגישה כוס לכל אחת.
"אני אוהבת אתכן, בנות" צעקה שירה ומשכה את כולנו לחיבוק קבוצתי.
"אה!" צעקה מאיה שבטעות נגעתי בה עם הסיגריה הדולקת, צחקתי ומשכתי אותה לחיבוק.
"אני מצטערת" אמרתי ברכות וקירבתי את הסיגריה לפנייה באיום. היא העיפה לי את היד וחזרה לרקוד.
כוס אחרי כוס. סיגריה אחרי סיגריה. הכל הרגיש כל כך נכון. משוחרר.
החושך כבר הגיע והמסיבה עדיין הייתה בעיצומה.
השמיים נצבעו בשחור - כחול עם כוכבים פרוסים בכל מקום, אורות דיסקו שברו את החושך המוחלט שאיים לפרוץ.