שונאים מהעבר

5

הלכתי עם ברוק לקפיטריה לאכול.
חיפשנו שולחן לשבת בו, עברנו בכל הקפיטריה אבל לא מצאנו אף שולחן ריק.
״כל השולחנות תפוסים.״ הסתכלתי על ברוק.
״אין ברירה, אנחנו הולכות לשבת עם היידן והחבורה שלו, אבל, תבטיחי לי שלא תסתבכי ותשמרי על הפה שלך.״ ביקשה ממני.
״חחחחח אני ממש לא הולכת לשבת איתם.״ צחקתי בזיוף.
״רק תנסי, אם לא יסתדר נקום ונלך משם, מבטיחה.״ אנחת יאוש יצאה מפי והתקדמתי אחריה לכיוון השולחן שלהם.

״אז מה מיילי איך את? מתכננת להיות זונה גם כאן?״ התגרה בי ריי וצחקק.

אני אהרוג את המניאק הזה אני לא צוחקת.

ברוק הסתכלה עליי עם עינייה וסימנה לי לא להגיב לו אחרי שראתה שאני מתחילה לאבד את זה בהבעות פניי.

ניסיתי לנשום עמוק ולשמור על קור רוח למרות שרתחתי מעצבים.
ניסיתי להתעלם מכל הרעשים וכל הקולות בראשי שצועקים עליי ונלחמים בי לצעוק עליו בחזרה.

״חחחח מה בלעת את הלשון? את יודעת בלי לשון את לא יכולה...״ אמר ועשה עם ידו ולשונו כאילו שהוא מוצץ וכאן איבדתי את זה לגמרי.
״אה אתה מחכה את הזונות שלך?״ צחקקתי וניסיתי לשמור על קור רוח למרות שרתחתי מעצבים.
״כן אני מחכה אותך.״
״תקשיב חתיכת מניאק, מה הקטע שלך שהפצת את השמועה כאן? זה מהנה אותך לראות ששונאים אותי?.״ כל העצבים שלי התפרצו החוצה בשנייה.
ריי התחיל לצחוק, הבנתי כבר שזה משעשע אותו לראות אותי ככה כועסת ועצבנית.

״לך תזדיין ריי״ צעקתי עליו מרוב עצבים ״ רק עם זה איתך״ ענה בקריצה ״בניתי על הכלב שלך דווקא״ אמרתי והסתכלתי על היידן.
״ברוק תרגיעי את הכלבה שלך, היא צריכה לסתום קצת, היא נבחה יותר מידי היום. ״ אמר היידן בחזרה והתערב גם הוא.

״טוב זהו זה מספיק.״ אמרה ברוק ומשכה אותי בכוח לכיוון האוכל והרמתי לעברם אצבע שלישית עד שהתרחקנו מהם.

״מה זה היה?״ ברוק שאלה אותי ועצרה אותי שהגענו לתור ״נו סליחה ניסיתי, את ראית שהוא התגרה בי בכוונה, אני לא מצליחה לשלוט על עצמי הוא מחמם אותי בכוונה ואני נדלקת בשנייה , במיוחד עם האגו המפוצץ שלו.
זה פשוט מעצבן אותי שהוא הפיץ את השמועה הדבילית הזאת ועכשיו כל הבית ספר חושב שאני איזה זונה מסכנה.״ אמרתי בביאוס.

״המניאקים האלה מפיצים שמועות כל שני וחמישי, עוד יומיים כבר כולם שוכחים מזה, אל תייחסי אליהם.״ אמרה לי ברוק ולקחנו אוכל והתיישבנו בשולחן רחוק מהם שהתפנה.

~~~~

הגעתי סוף סוף הביתה אחרי היום הזוועה שהיה היום.
זה רק היום הראשון וכבר אני לא יכולה לסבול שם אף אחד.
עליתי לחדרי ושכבתי על מיטתי הרכה והנעימה.
פתחתי הטלפון וחייגתי אל גילי.
הגיע הזמן להתעדכן קצת שוב אחת מהשנייה.

״מיילוש״ צעקה אל מעבר לטלפון שענתה לשיחה.
״ג׳ולי, את מתגעגעת אלייך כל כך״ קראתי לה בשם חיבה הקבוע שהמצאתי לה.
״נוו אז ספרי לי, איך שם?״
״משעמם כאן בלעדייך, וחוץ מזה, כולם כאן מתנשאים בדיוק כמו שחשבתי שהם.״ עניתי לה באנחה.
״בטוח יש שם גם אנשים נחמדים, לא?״
״לא.״ חיזקתי את אמירתה , ״טוב, אולי רק ילדה אחת שהכרתי, היא ממש חמודה, קוראים לה ברוק.״ תיקנתי את עצמי.
״ככה את מחליפה אותי?!!!״ אמרה בצחקוק.
״כלבה! את יודעת שאני בחיים לא אחליף אותך או אשכח אותך.״ אמרתי בצחקוק.
״אני שמחה שהכרת שם מישהי שתיהיה איתך, זה חשוב מיילי, טני לא רוצה שתיהי שם לבד.״ אמרה בדאגה.
״נו אז איך האחים החדשים שלך? חתיכים? תשדכי לי אחד אולי.״
״ג׳ול! תסתמי כבר״ רטנתי.
״אני שונאת אותם, הם מתנשאים בדיוק כמו כולם.
וחוץ מזה, הם בכלל לא חתיכים.״ הוספתי.
״אל תשקרי לעצמך מיילי״
״טוב, אולי קצת.״ שיקרתי שוב.
״שוב את משקרת..״
״טוב נו , הם נראים טוב.״ צחקקתי והיא צחקה ביחד איתי.

״נזכרתי, שיש לי משהו לספר לך, את תהיי בשוק.״
״נו דברי כבר.״ זירזה אותי.
״נכון ריי קנדי עבר לפני חצי שנה באמצע השנה של כיתה ט׳ בית ספר ובית?״ השארתי אותה במתח.
״נווו.״ אמרה במתח.
״נחשי מה?״ השארתי אותה שוב במתח.
״נו יכלבה דברי כבר אני במתח״ רטנה אל הטלפון וצחקקתי.
״הוא עבר לכאן, אני איתו בכיתה.״ סיפרתי לה.
״דאמ, יש לך המון מזל אחותי... מה הסיכויים.״
״כן... הוא גם הספיק להפיץ עליי כבר את השמועה שהפיץ בבית ספר הקודם.״ המשכתי לספר לה.
״דאמ סיס... בא נחוש לפגוע לך בשם אני רואה. נפגע לו חזק האגו כנראה.״ הסכמתי עם כל מילה ומילה שיצאה לה מהפה.
״כן, חתיכת בן זונה״ אמרתי בכעס.
״אל תייחסי אליו פשוט, אל תוציאי את העצבים שלך עליו, הוא לא שווה אותך. תזכרי את זה מיילי.
אני לא שם כדי לשמור על הפה שלך, אבל תבטיחי לי שתנסי לשמור עליו.״ היא הזכירה לי כמה אני לא שולטת על עצמי בלעדיה.

גילי היא כמו תרופה בשבילי. היא הבן אדם היחידי שיודע איך להרגיע אותי, שיודע איך להצחיק אותי, שיודע מה קשה לי, היא פשוט יודעת להגיד את המילים הנכונות שאני צריכה לשמוע באותם הרגעים.
ואני מעריכה אותה על זה כל כך, כי בלעדיה אני לא יודעת מה הייתי עושה.  כנראה שהייתי משתגעת כבר מזמן.

״נו, איך לך שם בראשון לציון?.״ בדקתי מה קורה איתה גם בכל הדבר הזה.
בכל זאת אני בטוחה שזה קשה גם לה.
״בסדר, אני יודעת.. קשה בלעדייך ומשעמם בלעדייך, זה לא אותו הדבר בכלל שאת לא כאן איתי.״ שמעתי את העצב שבקולה.
״אני גם מתגעגעת אלייך ג׳ולי.״ אמרתי לה.
״אני אוהבת אותך ג'ול, ביי יפה שלי, נדבר מחר שוב.״ הוספתי.
״אני אוהבת אותך גם מיילי, ביי סיס.״ אמרה וניתקנו את השיחה.

אוף, אני כל כך מתגעגעת אליה... אני צריכה אותה אותי...

•~•~•~•~•~•~••~~•~••~•~•~•~•~•~•~•

עוד פרקקק💞💋
פרק הבא אני מעלה שיש 15 הצבעות🫶🏼 הפעם אני לא מעלה לפני שיש 15🫶🏼

אוהבת את כולכם, מקווה שאהבתם💕

בעזרת השם כל החטופים והחיילים יחזרו בשלום אמן אמן אמן🙏🏼🙌🏼🙌🏼🙏🏼🙌🏼🙇🏽‍♀️