ENZO (MxM)

1

Enzo (werewolf fiction) — Chapter One: Mate:

Loan:

אני מחזק את אחיזתי סביב רצועות התיק שלי. עיניי מקבילות לרצפה. אינני מביט באנשים כשאני חולף על פניהם במסדרונות האוניברסיטה. בעבר, לפני שנתיים, כשאלת הירח עדיין לא נחשפה אלי עם המיועדת שלי, לא הפסקתי לחפש אותה. עם עיניי, תרתי אחריה בכל מקום, טיילתי בכל מקום, אפילו בקרב בני האדם, אך לא מצאתי אותה.

שנתיים עברו, וכבר הפסקתי לחפש. אם הייתה לי מיועדת, היא כבר התקדמה הלאה, וכך גם אני צריך.

לא בקרב בני האדם, ולא באזורים של להקות, ובמיוחד לא בלהקה שלי – המיועדת שלי לא נמצאה. מסביבי, אומגות, אלפות ובטות כבר מצאו את החצי השני שלהם, את הירח לשמש שלהם, את רצועת האסטרואידים שלנצח ימשכו לאטמוספרה שלהם. מצאו את הכוכבים שלהם שיאירו יחד איתם על גבי שמי לילה כהים. הם מצאו את החלק המשלים שלהם, ואין זה משנה איזו מטאפורה הם יעניקו זה לזו – הם שלמים.

ואז אני מגיע, האחרון בלהקה מעל גיל עשרים שעדיין לא מצא את השמש שלו. את הכוכב שלו. האסטרואיד שלו.

המיועדת שלו.

מסתכל על השעה בטלפון שלי, אני נאנח בהקלה כשאני מבין שהשיעורים להיום נגמרו. כל יום מרגיש כמו נצח, וכל צעד שאני עושה הולך ונהיה קשה יותר ככל שהזמן עובר. לא למצוא את המיועדת... זה שווה למוות בשבילנו, אנשי זאב. מחכה לאוטובוס, אני בודק את הטלפון שלי – אף הודעה מהוריי, אני מכווץ את גבותיי, בדרך כלל בזמן הזה אמא שולחת לי הודעה על ארוחת צהריים ומתי אני אגיע לבית בערך. בטני מתהפכת, משהו מרגיש מוזר. אמא מעולם לא פספסה יום אחד של הודעה, גם בימים העסוקים שלה... אני מנסה לא לתת לזה יותר מידי מחשבה, אבל התחושה המוזרה שוקעת בביטני, ואינני מצליח לנער אותה.

הנסיעה באוטובוס מהירה, ואני יורד בתחנה מול היער, מתחיל לפסוע בשביל לא מסומן. הדרך לשטח הלהקה מעולם לא הרגישה לי ארוכה יותר. גרוני כמו נאטם ככל שאני מתקרב לשטח. בטני הופכת יותר ויותר לא רגועה. לבי הולם בכלוב צלעותיי. כמו התחושה הזאת, שאתה יודע שמשהו רע עומד לקרות, רק לא יודע מתי. אני משתדל לנער אותה – הרגשתי אותה מאז אותו היום לפני שנתיים, כשהייתי צריך לפגוש את המיועדת שלי, והיא עדיין לא נגלתה לפני.

כשאני נכנס לשטח הלהקה, אני לא מבחין בזה לראשונה – אבל הרחובות שקטים יותר מבדרך כלל. ״רחובות״ יהיה מוגזם, כי הרי אנחנו ממוקמים באמצע יער, אבל השבילים לבתים והבית המרכזי – הכל נראה ריק ורדוף. אני מרים את רגלי כדי לפסוע, להתקרב, אבל משהו -מישהו!- קופץ עלי ממאחורה, משכיב אותי על האדמה. אני נאבק. יד מכסה את פי, עוד ידיים מצטרפות וזה נהיה אנדרלמוסיה שלמה של גפיים ונהימות והם מחזיקים אותי על הרצפה ואוטמים את פי ואפי ואני נחנק וחשכה נופלת עלי.

מכה חזקה על גבי מחזירה אותי לחושיי. שיעול חזק מוצא דרור מפי. אני שוכב על בטני במקום הכינוסים, מול בית הלהקה. עשרות זוגות עיניים משחררות להבות לעברי. עוצם את עיניי, אני מאחל שזה חלום בלהות ולא יותר.

״עמוד!״ עוד מכה חזקה על גבי. גופי מוטח ברצפה. השתנקויות מגיעות מאחורי, אני שומע את שמי נאמר בבהלה.

ההורים שלי...

אני נעמד, בקושי. שם לב למשהו מוזר באוויר. אני מרחרח קצת, מנסה להבין... החושים שלי חדים יותר כשאני בדמות זאב, אולם אינני בטוח כי עכשיו יהיה זמן טוב להשתנות. אני מכווץ את גבותיי כשהבנה נוחתת עלי. ובכן, כמה הבנות: זה לא הריח של הלהקה שלי, אלא של הלקה אחרת, אנשי זאב אחרים. דם, אני מריח דם באוויר. אני מריח מוות. פוער את עיניי, ההבנה הראשונה מכה בי כמו ברק. האלפא שלנו נרצח. הלהקה... אני מביט מסביבי, וזה מעולם לא היה ברור יותר – פרצופים חדים יותר, גופים גדולים יותר – הלהקה שרצחה את האלפא שלנו כבשה אותנו. אני סוקר את הסביבה, דרוך יותר עכשיו. מאחורי, מגיע גיחוך לועג. עיניי פוגשות במבטים קרים של שלושה בחורים גבוהים, העומדים מולי אבל רחוק ממני. אחד מהם זה הבטא של האלפא שלנו, הוא נראה מובס, וחתך מכוער על עינו, מכריח אותו לעצום אותה. ידיו קשורות מולו, ובגדיו מלאים בדם. אני גומע רוק בקול, מבטי עכשיו עובר לבחור הגבוה יותר מבניהם, מבין מיד כי הוא האלפא שהרג את האלפא שלנו, מבנה הגוף שלו רחב, שרירי. עיניי עוברות לפניו החדות, אולם לפני שאני מנתק את מבטי, עיניו הבהירות אוחזות בעיניי. עיניי נפערות באחת, נשימתי נקטעת בגרוני. העולם חודל לנוע פתאום, וריח הדם שסביבי הוא כאילו לא היה, ומקיף אותי ריחו של האלפא הכובש, חונק אותי. הכל מתעמעם עד שהוא הדבר היחידי שאני רואה. הוא ועיניו הבהירות ומבטו הקר. מה שמביא אותי לתובנה השנייה שלי: הקשירה בבטני, קוצר הנשימה, פעימות הלב המואצות והריח שלו והרצון הזה להיות פשוט קרוב אליו.

מיועד!

אני פוער עיניים, והבחור פוער את שלו גם כן.

מה... מה קורה פה?

—

אוקיי אז אני הולכת לנסות דבר חדש:
אנשי זאב!
והעברת נקודות מבט!
בשונה מהרבה סיפורים שלי, אנסה להביא את שתי נקודות המבט העיקריות - לואן והמיועד שלו.

אחלו לי בהצלחה?

תודה רבה על התגובות, ההצבעות והקריאות🤍