ENZO (MxM)

5

Enzo (werewolf fiction) — Chapter five: Cursed:

Loan:

הוא עומד קרוב יותר אלי עכשיו, פלג גופו העליון מילימטרים ספורים ממני. ידו מכריחה את עיניי הכהות להביט בעיניו הבהירות, האישונים שלו קטנים, ומשהו בעיניו נראה זאבי כמעט. זה מרגיש כאילו הוא עומד לטרוף אותי שלם.

לבי מתחרה עם נשימתי, שניהם מואצים בגלל הקרבה של האלפא אלי, אולם נראה שהוא כלל לא מושפע מהקרבה.

האם איננו מרגיש ביעוד?

״כלבלב כל כך חלש כמוך בשביל זאב חזק כמוני,״ הוא אומר חרש, קולו נמוך ומאיים ונשמע כמו נהמה חלושה. השערות בעורפי נעמדות, חולשה ברגליי. מבטו כל כך חד וממוקד שאני מביט הצידה, לא מסוגל לשאת את כובד משקלו. הוא מנער את ראשי, מחזק את אחיזתו בסנטר שלי, גורם לי לייבב בכאב וליישר את עיניי לעיניו. אינני טורח להסתיר את הכאב שבהן.

״כבשתי אינספור להקות כדי למצוא את המיועדת שלי, והנה אני מוצא אותה כאן במקום נידח בלהקה חלשה, ולא מספיק שהמיועדת שלי היא אומגה, המיועדת שלי היא מיועד!״ הוא נוהם, זורק את ראשי הצידה, דוחף אותי. אני מופתע ולא מוכן לזה כלל ורגליי נקשרות אחת בשנייה וגבי נחבט ברצפה. קריאת כאב בורחת מפי. המיועד שלי לא נראה מושפע מכך כלל. אני רוצה לגחך, קשר מיועדים הוא חזק, אמי אמרה לי פעם, אם כואב לאחד, השני סובל מכך גם. כן, באמת נראה כי האלפא סובל מהכאב שהוא עצמו מסב לי. דבריו כמו חיצים כנגדי, והם פוגעים בכל מקום וכואבים כאילו היו למתקפה של צבא שלם.

האלפא נעמד מעלי, זעף בפניו. עיניו הבהירות הן כל שאני מסוגל לראות עכשיו.

״אתה מקולל, אומגה. אלת הירח קיללה אותי עם מיועד כמוך. דרייק עשה נכון לזרוק אותך כאן.״ דרייק? האם זה האחד שזרק אותי לכאן, או יד ימינו של האלפא? אינני מעז לשאול זאת. האלפא מתיישב על עקביו עכשיו, קולו שקט ומחוספס וכמו נהמה חלושה.

״האם זה מובן, אומגה.״ הוא, שוב, אינו באמת שואל. אך אני מהנהן בראשי, במרץ. אינני סומך על פי שיוציא קול שאינו בכי, בכל מקרה. האלפא נראה מרוצה מהתשובה שלי, כי הוא נעמד ויוצא מהמרתף, טורק אחריו את הדלת ברעש גדול. החדר רועד מעוצמת הטריקה, והאבק מסתחרר סביבי. אני משתעל, יודע שהאוכל והמים מלאים באבק עכשיו, גם. אבל זה בסדר, כי בלאו הכי לא התכוונתי לגעת בהם.

אני נשאר לשכב על הרצפה המלוכלכת, בדיוק היכן שהאלפא המקולל הזה השאיר אותי. הוא התייחס לייעוד שלנו כאילו היה קללה, ומילותיו כמו טפרים חדות, אוחזות בלבי ומועכות אותו. אני נאנק, נשכב על הצד ומביא את ברכיי לחזי, שוכב בתנוחת עובר. בטני כואבת מרעב, וצמא מגרד את גרוני, אך התחושות האלה הן כאין וכאפס לעומת הכאבים בלבי ובנשמתי. שיערתי כי הוא ירצה לדחות אותי, אבל מעולם לא... לא ידעתי כי הוא כה שונא אותי. את הרעיון שאני המיועד שלו. תמיד נאמר לי כי לאלת הירח דרכים נסתרות. היא עלולה לייעד לזאב מישהי שלא תמיד תתאים במראה למה שהוא חשב, אבל תמיד אמרו שזה מסתדר, כי המשיכה של הייעוד חזקה יותר ממראה. אגדות על מיועדים מאותו המין תמיד ליוו אותי כשגדלתי, וחלק בי ידע כי הסיכוי שיהיה לי מיועד ולא מיועדת הוא גבוה, משום שאני אומגה, אולם מעולם לא חשבתי... לא העלתי בדעתי כי המיועד שלי יהיה אלפא ברברי הכובש להקות, וכי יהיה הוא האיש-זאב הכי מרושע שקיים.

—

דרייק הוא פשוט בן של זונה ואני לא מפחדת להגיד את זה!!

אם אנזו אומר שדרייק צדק לזרוק את לואן למרתף, זה אומר שזה לא היה הרעיון שלו?🤔
אולי, אולי אולי אולי יש סיכוי שאנזו כן מרגיש ביעוד?

אולי אנזו לא באמת כבש אינספור להקות?

אנזו, מה הסיבה שהרסת ללואן את החיים ככה, ואיך אתה מתכוון לשפר אותם😭

זהו סיימתי לחפור, ועכשיו להודעה רצינית יותר:

מצטערת שזה קצר☹️

אני נכנסת עכשיו לתקופת מבחנים ממש קשוחה ואינטנסיבית, מאמינה שלא אצליח לכתוב יותר מידי):

אני גם די תקועה כי כפי שרשום באזהרות, הסיפור יכיל קטעי סמאט, הבעיה שאין לי מושג איך כותבים סמאט🥹

כשנגיע לשם אעלה את מה שיש לי, אבל תהיו עדינות עם הביקורות🥹🙏🏻

בהמשך הפרקים יהיו ארוכים יותר, אני מפרסמת חצאי פרקים כדי שלא יהיה יותר מידי זמן בין פרקים (למרות שגם עכשיו זה מלא זמן)

מקווה להעלות בתכיפות בקרוב🙏🏻