הודעה

74 12 10
                                    

טוב אז חשבתי על זה המון, והעלאות באמת מאוד איטיות

אני מקריית שמונה, וכרגע נמצאת עם המשפחה בראש פינה, ורעשי המלחמה כאן מאוד מורגשים.
מה גם, אני מתגעגעת הבייתה

אני באמת באמת מתגעגעת הבייתה, לפינה השקטה שלי. וכאילו, המצב שלנו עוד בסדר - הבית עוד עומד. מתפורר, אבל עומד (נכון ללפני שלושה חודשים)

במשך השנה הזאת לא הייתה לי השראה בכלל. איבדתי את כל העולם הקטן שלי ורק לאחרונה מצאתי אותו וחזרתי לכתוב, אבל בכל פעם שאני מתיישבת על המקלדת ויש בום, או יירוט, או נפילה ללא אזעקה אני מאבדת כל חוט מחשבה ופשוט קופאת, ונורא קשה לי למצוא את ההשראה אחר כך.

אני לא יכולה להכריח את עצמי לכתוב, לצערי. אין לי את האפשרות לעבור לגור במקום אחר, שקט יותר, ששם המלחמה לא מורגשת.

אני באמת מדממת על המקלדת כדי לנסות להעלות את הפרק הבודד הזה פעם בחודש, ונכון שהעלאות האלה הורסות את חוויית הקריאה, אני מבינה את זה בתור קוראת ובתור כותבת. אני משתדלת כל כך גם להאריך את הפרקים, כפי ששמתן לב - הפרקים האחרונים הם מעל לאלף מילים, לעומת הפרקים הראשונים שהם בערך 600 מילים.

יש מלא סיפורים שאני קוראת והעלאות שלהם ממש ממש איטיות, ואני מבינה לגמרי שזה מבאס

אז עברה בי המחשבה, אולי להקפיא את הסיפור. להוריד אותו מפרסום עד שאוכל לכתוב כמו שצריך, או עד שאכתוב את כל הסיפור ואז אפרסם אותו, כך שאוכל לחזור להעלות פעם בשבוע כדי שלא תאבדו את העלילה, או שאמשיך להעלות פעם בחודש, אבל חרוט בברזל, ז״א שלא יעבור חודש בלי פרק, למרות שזה גם מבאס כי זה באמת הרבה זמן בין פרק לפרק...
הסיפור הזה באמת בין המיוחדים שכתבתי, והכתיבה שלי השתפרה ממש מהסיפור הראשון שפרסמתי כאן ואני באמת שמחה שאתן עדות לשיפור שלי.

אבל אני מרגישה שאני מאכזבת אתכן, וזה קשה לי. התגובות שלכן וההצבעות עוזרות לי מאוד ותומכות בי בכל כך הרבה מובנים.

אתמול היה לי יום קקי ממש, אבל התגובות שלכן שיפרו לי את מצב הרוח פלאים🥺

אז זהו, פשוט הייתי צריכה לפרוק את זה, אני מניחה

והחלק הגרוע ביותר הוא שכבר שנה שלא גרתי עם הנסיך הקטן שלי, פרסי

הוא החתול הכי טוב בעולם ופשוט שאין לי את האופציה להיות איתו, וזה שובר לי את הלב

הוא ההשראה הכי גדולה שלי, הוא המוזה שלי❤️

וזהו ולא קל לי בכלל

אז לסכם, כנראה שהעלאות ימשיכו להיות אחת לחודש (באיזור ה20 לכל חודש)
וכנראה עד שהמלחמה תירגע קצת בצפון בתקווה🙏🏻

אני מקווה שתבינו אותי ותוכלו למצוא בכן תמיכה בהחלטה שלי, ואני מקווה להמשיך לראות את התגובות המצחיקות והמעודדות שלכן❤️

אני בטוחה שהתקופה הזאת קשה לכן גם, כל אחד ואחת מאיתנו עובר משהו עכשיו, זאת הייתה שנה לא פשוטה והיא פשוט לא נגמרת.
מוזמנות תמיד לדבר איתי כדי לפרוק או סתם אם אתן רוצות חָברה לדבר איתה.

האינסטגרם של הסיפורים שלי רשום בביו שלי, מוזמנות לעקוב וליצור איתי קשר שם❤️

תודה לכל מי מכן שקראה את ההודעה, גם אם זה לא מה שקיוויתן לשמוע

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: 5 days ago ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

ENZO (MxM)Where stories live. Discover now