אובססיה לא צפויה

פאק פאק לא

פאבלו:
אני חיים למצוא אותם
בני זונות
מי הם?
ועל מה שילמתי להם?
"פ..פאבלו" שמעתי לחישה ויד קטנה על החזה שלי "ליז" התרממתי והתחלתי ללטף לה את השיער
"אני.."
היא באה לומר משהו וירד לה דמעה ומהר מרחתי אותה
"את מה?" שאלתי ברכות שלא ידעתי שיש בי
השעה הייתה 4 בלילה לא הבנתי למה היא ערה
"לכי לישון תגידי לי מחר" אמרתי לה
"אני ישכח מחר" היא אמרה והתרוממה ואני אחריה שנינו ישבתו על המיטה קרובים
"אני זוכרת איך הם נראו" פאק מה??
"בטוחה?"
"תביא לי דף לבן ועיפרון "
היא אמרה ואני ישר רצתי לשם" בואי לחדר עבודה תציירי שם"
היא קמה ושנינו הלכנו לשם.

ליז ישבה כבר חצי שעה על הכישא שלי ואני על הכיסא ממול מסתכל אליה.
היא הרימה את הראש מהדף ועשתה כן אם
הראש שזה אומר שהיא סיימה.
התקרבתי לשולחן וראיתי שהיא מסיטה את המבט מהציור וקמה משם ונעמדת ואני הרמתי את הדף ומביט בו בהלם.
זה פאקינג רוניק וגובאני רוסו.
פאק. פאק לא נכון בני זונות