אני מוזגת שוט נוסף לשני הגברים החמושים שמפלרטטים איתי על הבר.
וכשאחד מהם מציע להזמין אותי לשוט הבא אני מסכימה ומוזגת לשלושתנו שוט של וודקה ואן-גוך בטעם כלשהו שאין לי מושג מה בחרתי כי אני כבר נמצא בראש טוב מכל השוטים הקודמים ששתיתי עם הגברים האחרים שמקיפים אותי.
"לחיים," אני מרימה את הכוסית לעברם והם מרימים חזרה.
"לחיי זיון חזק וקשוח." ההוא שהזמין אותי לשוט אומר בחיוך סוטה ואני משיבה לו חיוך כי מה זה משנה לעזאזל מה הוא יגיד כל עוד אני יודעת שהוא לא יעז לגעת בי.
בטח לא אחרי שהוא יראה מי נכנס עכשיו לבר והולך להרוס לו את כל התוכניות.
אני מגלגלת את עיניי כשאני רואה את החיוך שלו מרוח על הפנים המושלמות שלו ללא שמץ של ספק.
"אנחנו סגורים!" אני קוראת מבעד למוזיקה שאני בעצמי מגבירה כדי לא לשמוע את הקול שלו.
"באמת?" הוא מסתכל בשעון, "מוזר כי רק תשע בערב וכתוב באתר שאתם סוגרים רק באחת בלילה."
"כן, טוב. אז האתר טועה ומטעה." אני אומרת ומנגבת את הצד הנגדי ממנו כדי להמשיך להפנות לו את הגב.
"את מבינה שהבעלים של הבר שוכר מהמשפחה שלי את המקום, נכון?" הוא שואל וגורם לי לקפוא. לנון, הבעלים של הבר גם חבר מאד קרוב שלי ואני לא רוצה שהוא יפגע, "מעניין איך הוא יגיב כשהוא ישמע שהחלטנו להעלות לו את השכירות פי שתיים כי הברמנית שלו מסרבת לתת לי שירות."
אני מסתובבת, "לך תזדיין ג'ונתן," משלבת את ידיי על חזי וממש לא מתכוונת לשרת אותו.
"משכתי את תשומת ליבך? יופי. תעשי לי בבקשה וויסקי עם קרח." הוא אומר בחיוך המעצבן והלבן והמושלם שלו שהוא בטח קנה באיזו חנות שיניים יקרה.
ככה זה העשירים קונים כל דבר שאלוהים לא סיפק להם בגנים.
"תמזוג את הוויסקי המחורבן שלך לעצמך." אני אומרת, מוציאה את הבקבוק מהבר ומטיחה אותו מולו יחד עם כוס זכוכית.
"היום העשירי לחודש, נכנסה לך המשכורת. כמה הצלחת לחסוך האני? עוד אלפייה?" הוא שואל ומוזג לעצמו מהוויסקי, "כמה נשאר לך עד שתצליחי לשלם לשנת הלימודים בקולג'?" הוא ממשיך להתגרות בי.
ההחלטה לחסוך ללימודי קולג' בעצמי במקום להיעזר בג'יימס מארס שמאמץ אותי אחרי שאבא שלי מת ואמא שלי נכנסה לכלא יחד עם אחי הגדול כשהם ניסו לבצע רצח של משפחה שלמה. או להיעזר בלילי שהיא בת הדוד שלי אז היא משפחה, מתחילה להיראות מגוחכת לחלוטין.
אבל אני לא אקח מאף אחד סנט בודד אחדת אני לא מתכוונת להיות כמו שאר בני המשפחה שלי שהכסף עיוור אותם כל כך שלא הייתה להם בעיה לנסות לרצוח.
נשאר לי עוד המון לחסוך ואני כנראה לא אגיע לסכום שמצריך הקולג' אף פעם.
הציונים שלי טובים ואני יכולה לנסות לקבל מלגה אבל גם עם מלגה אני צריכה לחסוך כדי לממן את הוצאות המחייה שלי.
YOU ARE READING
אבקת סוכר
Romance"לילה טוב," "לא הבנתי," "איזה חלק לא הבנת בצמד המילים לילה טוב?" "את זה שאתה אומר את זה במקום לעשות את מה ששילמת לי בעבורו." "שילמתי על יום שלם איתך," "אתה לא צריך להזכיר לי. מתי מגיע החלק שבו אתה מזיין אותי ואז אתה יורד לי מהגב?" "החלק הראשון...
