אני מתעוררת עם כאבי ראש מהגיהנום בבית הקטן שאני שוכרת ללא ידיעתו של ג'יימס מארס כי אני יודעת שהוא ישגע אותי אם הוא ידע על זה שאני לא משתמשת בחדר שהוא נתן לי באחוזה שלו.
פאק. לא שתיתי או אכלתי נורמאלי בימים האחרונים ואני מרגישה את זה בתור חולשה בכל שריר בגוף שלי.
כל מה שאני חושבת עליו זה איך אני משיגה עוד ועוד סמים.
אני יודעת שאני חייבת לטפל בעצמי ולעצור את גלגל ההתמכרות האינסופי הזה אבל אני לא מצליחה לחשוב על יציאה בייחוד אחרי שראיתי שרוי השתחרר מהכלא.
מה הוא עושה כאן? למה הוא לא התחיל חיים חדשים במקום אחר? למה הוא לא מניח לי לנפשי? אני משפשפת את הפנים שלי בידיי ומכריחה את עצמי לקום מהמיטה.
אני נכנסת למקלחת שוטפת מעצמי את כל הסירחון של אתמול.
כשאני יוצאת אני מגלה שג'ונתן יושב על הכיסא ליד השיש במטבח שלי כשהוא לוגם מאחת מכוסות הקפה שמוחזקות בידו.
הוא מחייך אליי, "בוקר טוב דבש*, הבאתי לך את הקפה בטעם מים שאת שותה." הוא מושיט לי את הכוס שהוא לא שתה ממנה ואני לוקחת אותה לוגמת לגימה ארוכה.
זה דוחה. תאמינו לי, שקפה מעורבב עם מים יותר מאשר חלב זה ממש לא טעים אבל הקלוריות שיש בחלב לא משתוות לאפס הקלוריות שיש במים.
"תפסיק לקרוא לי דבש." אני אומרת.
"צאי איתי לדייט." הוא מבקש את זה תמיד.
"לא." ואני תמיד משיבה לו את אותה התשובה.
"למה לא?" שוב שאלה שחוזרת על עצמה כל יום.
"כי ככה לא." אני מניחה את הכוס שלי על השיש ופותחת את המקרר לוקחת מלפפון ממגירת הירקות, רוחצת אותו ונוגסת.
"למה את לא אוכלת את הקרואסון שהבאתי לך? המוכרת הבטיחה שהוא לא יזיק לדייאטה שלך." ברור שהוא יודע על זה שאני שומרת על המשקל שלי.
הוא עוקב אחריי מאז ימי התיכון.
"אז שהמוכרת תאכל אותו." אני נוגסת שוב במלפפון.
הוא מרים את כתפיו במחווה של לא אכפת לי ואז לוגם שום מהקפה העשיר שהוא בטח שותה.
"אתה צריך ללכת." אני אומרת.
"למה?" הוא באמת שואל? אולי כי זה לא הבית שלו והוא לא רצוי? אולי כי הוא לא נכנס לכאן בהזמנה מראש? אולי כי הוא עושה את זה שנים על גבי שנים למרות שאמרתי לו להפסיק?
"כי אני יוצאת." אני עונה במקום לענות לו.
"לאן?"
"לא עניינך."
"אם לא תגידי לי לאן, אז אני לא הולך." הוא אומר.
"אני לא חייבת לך דין וחשבון."
YOU ARE READING
אבקת סוכר
Romansa"לילה טוב," "לא הבנתי," "איזה חלק לא הבנת בצמד המילים לילה טוב?" "את זה שאתה אומר את זה במקום לעשות את מה ששילמת לי בעבורו." "שילמתי על יום שלם איתך," "אתה לא צריך להזכיר לי. מתי מגיע החלק שבו אתה מזיין אותי ואז אתה יורד לי מהגב?" "החלק הראשון...
