הבוקר שאחרי

Part 10

״נשים משליכות את עצמן עליי מכל מיני סיבות. הן לא מעמידות פנים שלהיות איתי זו מטלה בלתי נסבלת. הנשים שלי תמיד להוטות למגע ולזין שלי.״
״גם הנשים שאתה חוטף ולוקח עליהן בעלות?״
״בניגוד למה שאת חושבת, זה לא קורה לעיתים קרובות,״ השעשוע בקולו הרגיז אותי, אבל התקשיתי להתמקד במשהו מלבד ידו שליטפה את צד גופי.
״קנית את הגוף שלי, לא את הנשמה שלי. אז קח את מה שקנית, אבל אל תצפה ממני ליהנות מזה. זה בטח לא היה כלול בעסקה..נכון?״
״אני מיומן מאוד בלקבל את מבוקשי, אנסטסיה. אני לא מהבחורים שאת מתנשקת איתם בגשר האפני אחרי לילה בבר פינתי עלוב.״
כעס הציף אותי בגלל ההנחות שלו, אבל לא סתרתי את דבריו. לא רציתי לספר לו עוד עליי, בעיקר שאני לא מעמידה פנים בעובדת היותי בתולה.
ידו השניה נגעה במותני תוכל כדי כך ותייקו כל תגובה שלי אליו. רציתי להתחבא כי לא רק גופי היה חשוף אליו. כפות ידיו הגדולות ליטפו את שיפולי גבי, ואז ירדו נמוך יותר עד שחפנו את פלחי הישבן שלי.
מרוב שהייתי מסוחררת בלי לשים לב ידיי היו קשורות אחת לשנייה.
נשימתי נעתקה במפתיע. ״תגידי לי להפסיק.״
הוא אתגר אותי לעצור בעדו, לחשוף מי אני באמת ולהודות בתבוסה. לא אעשה דבר כזה.
הוא רכן קדימה, נשך את העור מעל עצם האגן ואז ליטף את המקום בלשונו. ליבת גופי התכווצה ושפתי הכוס שלי היו תפוחים ולהוטים, כמעט במידה בלתי נסבלת. עיניו ננעצו בעיניי והלחי שלו העטויה זיפים נחה בעדינות על שיפולי הבטן שלי.
בלעתי את הרוק. המוח והגוף שלי נלחמו ביניהם, לפחות חלקית.
״או שאולי את נהנית, אנסטסיה?״
צמצמתי את עיניי . הוא לפת שוב את המותניים שלי, קם וסובב אותי אל במראה שנמנעתי עד כה להביט בה. חינכו אותי להיות ביישנית לגבי העירום שלי והייתי ביישנית מטבעי לגבי המיניות שלי, אבל נראה שאיאן נחוש לדחוק אותי מאזור הנוחות.