(boy x boy) two princes

~1~

בטירה הרחק הרחק מכאן

באחד החדרים משהו חג סביב עצמו הוא היה טרוד מחשבות

״למה כל הדברים הרעים קורים לי״ הוא חשב

פתאום נשמע דפיקה על הדלת

הדפיקה קטעה את מחשבותיו ״כן?״ הוא אמר

״הוד מעלתך הנסיך ג׳יימס המלך שלח אותי להזכיר לך שהנסיך ויליאם מגיע עוד כשעה והוד מלכותו צריך להגיע לאולם האורחים ״

צעדיה של המשרתת הלכו והתרחקו משם

ברגע שלא שמע את צעדיה יותר

הוא נשען על הדלת והתיישב על הרצפה הקרה ונאנח

״ זה לא פייר אני בכלל לא רוצה להתחתן עם ויליאם הזה אף פעם לא

שואלים אותי מה אני רוצה ״ חשב ג׳יימס וחיבק את רגליו

באו נחזור קצת אחורה בזמן

לפני כמה שנים הממלכה של הנסיך ג׳יימס ושל הנסיך ויליאם נלחמו

עד שעלה לשלטון המלך צ׳רלס אביו של ג׳יימס

והציע הסכם שלום בין הממלכות המלך מייקל אביו של ויליאם הסכים

אבל הם רצו שההסכם הזה יונצח במשהו גדול

  הם החליטו לחתן את ויליאם עם ליילי אחותו של ג׳יימס

אבל המלכה ויקטוריה אימו של ויליאם דיברה עם המלך מייקל

והיא הבהירה לו שהוא לא יכול להתעלם מהעובדה שויליאם גיי

ואחרי הרבה ויכוחים הוא הקשיב לה

הוא דיבר עם המלך צ׳רלס ואמר לו שהוא לא יכול לחתן את ויליאם את ליילי כי ויליאם גיי

המלך צ׳רלס חשב והגיע למסקנה שהוא יכול לחתן את ג׳יימס עם ויליאם

וההחלטה התקבלה על שני הצדדים

*חזרה להווה*

ג׳יימס נאנח שנית ״אין לי כח להתמודד עם המציאות יותר״ התעצבן ג׳יימס

הוא קם והלך לכיוון הארון שלו הוא פתח את דלת הארון

הוא הוציא משם חולצה מכופתרת

חליפה ומכנסיים

הוא התיישב על המיטה שלו

  הוא פתח את כפתורי חולצתו

גופו השרירי השתלב היטב עם שערו הבלונדיני העז ועיניו התכולות

הוא כיפתר את חולצתו החדשה

הוא חשב

״מה אני יעשה עם ויליאם יתאהב בי?״ הוא כמעט הקיא

״כאילו מאד קל להתאהב בי אני חתיך וחכם ושריר״ התרברב ג׳יימס

הוא הכניס את רגליו בתוך המכנס ושם את חליפתו

  הוא הלך לאמבטיה והסתכל במראה והסדיר את שיערו והשפריץ על עצמו בושם

הוא הסתכל על המראה שוב הוא היה כל כך עצבני שהוא לא ראה שהפרצוף שלו נראה כמו של רוצח ואחד מפחיד

הוא פתח את הברז ושטף את פניו במים קרים הוא הסתכל במראה ״תרגע ג׳יימס הכל יהיה בסדר ״ אמר לעצמו ויצא מהאמבטיה

הוא סגר את הדלת אחריו הוא צנח על מיטתו באו נגיד שהבנתם את האופי של ג׳יימס

הנסיך הכי מתלונן בעולם

דיכאוני

עצבני

בטוח שעושים לו הכל בכוונה

בקיצור נישמע כמו גיל הטיפש עשרה למרות שהוא בן 21

אופי של איזה פריק מעצבן

הוא היה שריו על מיטתו והתמרמר על מר גורלו (ממש ״מסכן״ אני מנסה לרחם עליו אבל אני לא מצליחה באמת)

הוא הזיז את ראשו והסתכל על השעון

ועיניו כמעט יצאו מחוריהן

״אני צריך להיות שם עוד עשר דקות אבא יהרוג את אם אני יאחר״

הוא קפץ מהמיטה פתח את הדלת ויצא החוצה

הוא רץ לכיוון האולם תוך כדי שהוא מסתכל בשעון שענוד על ידו השמאלית

״הולי שיט אני עוד שניה מאחר״

הוא הגביר את קצב הריצה שלו

הוא רץ במסדרונות הארוכים של הטירה

הוא הגיע למסדרון ארוך שבסופו נמצא האולם הוא רץ במהירות

והגיע אל מחוץ לדלת הגדולה הוא נשם נשימה עמוקה ונכנס.

ג׳יימס