(boy x boy) two princes

~10~

נ. ב. תדרוס

״אני אגרום לך להרגיש כל כך טוב~״ גנח ויליאם באוזני

״מה...אתה מתכנן לעשות לי אדוני?״ שאלתי רועד

אני לא רוצה לאבד את הבתולין שלי

לא עכשיו

לא איתו

״אני לא רע תודי״ אמר ויליאם וליטף את שפתי האדמדמות

״אני רוצה לשמוע אותך גונח את השם שלי הזמן שאני מענג אותך
זה הרבה לבקש?״

חייך חיוך שטני

״אבל...אבללל....אל תקח..לי את הבתולין...בבקשה...״

בכיתי לו מתחנן בדמעות בפניו

לרגע אחד ראיתי שהדמעות שלי השפיעו עליו

אבל הרגע הזה עבר מהר מאד

״ש.....תודי אני לא אקח לך את הבתולין אל תדאג אני שומר את זה לרגע חשוב״

לחש ויליאם באוזני

הוא נשק לצווארי

גרום לנשמתי לעצור

״תודי מה אתה כזה בלחץ אני לא הולך לזיין אותך תרגע״

גיחך ויליאם

הוא חיכך את איברנו יחדיו

גרום לגניחות לעלות במעלה גרוני

אבל אני לא אכנע לו

אני לא אתן את העונג לראות אותי גונח את השם שלו

״תודי למה אתה שומר את הקולות שלך בפנים?״

שאל ויליאם

מעביר את ידיו על איברי

נשכתי את שפתי

אני לא גונח

״משחק אותה קשה להשגה הא?!״ גיחך ויליאם

״אתה עקשן אבל אני יותר״ אמר ויליאם

הוא הגיע עם ידיו על קו הבוקסר שלי

״אדוני מה את עושה?!?״ נבהלתי עד עמקי נשמתי

״אתה תראה״ אמר ויליאם והפשיט אותי לגמרי

הייתי עירום מולו

לגמרי

איברי עמד זקוף

״תודי לא ידעתי שאתה כל כך מתרגש״ אמר ויליאם מחייך

״אני...לא״ גמגמתי

״הגוף שלך לא משקר״ אמר ויליאם

״אל תזוז תודי״ אמא ויליאם

והוא ירד עם ראשו מפניו

למטה

ולמטה

עד שהגיע לאיברי

״כל כך זקור כל כך יפה תודי אתה מהמם אותי״ אמר ויליאם