אני כמו דוב קוטב.
אני תוקפת.
אני מסתדרת.
יש לי פרווה שמגינה עליי.
אני יודעת לשחות.
אני יודעת ללכת.
אני חזקה.
יש לי טפרים.
יש לי שיניים חזקות.
אם ירצו לתקוף אותי, אני אתקוף חזרה.
יותר חזק.
יותר כואב.
יותר חודרני.
יותר.
כי אני דוב קוטב.
אני יודעת להסתדר תמיד.
לא משנה מה.
אני אמצא דרך.
אני אסתדר.
כי אני דוב קוטב.
אני אדאג גם לתינוקות שלי.
לאלה שאני אחראית עליהם.
עד שהם יגדלו.
עד שהם יסתדרו.
עד שהם לא יהיו צריכים אותי.
ואז אני ייעלם.
כי אני דוב קוטב.
יש לי ציידים.
שמנסים להרוג.
מנסים לפגוע.
והם לא מצליחים.
כי כשהם ביבשה, אני במים.
והפוך.
הם לא יצליחו להרוג אותי.
כי אני דוב קוטב.
אני יודעת להיות חמודה.
אני יודעת לגרום לאנשים להתקרב.
ואז לתקוף.
ואז להרוג.
ואז לפגוע.
ואז הם הולכים.
ואז אני לבד.
דוב קוטב.
תמיד.ayalapeer
YOU ARE READING
הלב שלי
Poetryזה פשוט קטעים/שירים שאני כותבת, ומעלה לפה:) אין פה פילטרים, הכל מהראש ללב. טריגרים: *פגיעה עצמית *התקפי חרדה *מחשבות אובדניות *אלימות אם אין לכם משהו טוב להגיד, אל תגידו :)