החלפת אותי בה.
את מכירה אותה חצי שנה.
פאקינג חצי שנה.
ואת איתה בבית ספר.
ואת מבלה איתה.
ואת איתה תמיד.
ולא אכפת לך כבר ממני.
אני התוכנית ב.
כשהיא לא יכולה.
כשהיא לא פנויה.
אז את נזכרת בי.
וזה לא רק את.
זה כולן.
כולן מתות עליה.
ואז אתן שואלות למה אני שונאת אותה.
מבחינתי, היא השטן.
היא הפאקינג שטן.
לא שטן.
מלאך המוות.
שלוקח דברים, ולא מחזיר.
YOU ARE READING
הלב שלי
Poesíaזה פשוט קטעים/שירים שאני כותבת, ומעלה לפה:) אין פה פילטרים, הכל מהראש ללב. טריגרים: *פגיעה עצמית *התקפי חרדה *מחשבות אובדניות *אלימות אם אין לכם משהו טוב להגיד, אל תגידו :)